דברים כח:טז מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש לקח טוב וספרי דברים

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר רבי אלעזר אמר רבי יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר (דברים טז יד) ושמחת בחגך. וששון (אמר רבי אלעזר) זו מילה וכן הוא אומר (תהלים קיט קסב) שש אנכי על אמרתך. ויקר אלו תפילין וכה״א (דברים כח טז) וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר׳ אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש:

גלתה יהודה מעני ומרוב עבודה. אינו דומה גלות יהודה לגלות האומות שאומות העולם בגלותן אוכלים ומשמחין עם שוביהם אבל ישראל אינו כן אלא מסוגפין ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל. ס"א גלתה יהודה מעני אחר שנאבד עשרם וכבודם אחרי כן גלו. ס"א גלתה יהודה מעני כלומ' בעוני וברוב עבודה ודומה לו (ויקרא ח לב) הנותר בבשר ובלחם והוא מבשר ומלחם. ומרוב עבודה על שהיו משעבדין באחיהם שלא כתורה ס"א על שלא עבדו להקב"ה כדכתי' (דברים כח טז) תחת אשר עבדת את י"י אלהיך בשמחה. היא ישבה בגוים ר' יהודה בר ר' נחמן בשם ר' שמעון בן לקיש או' אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת כענין שנ' (בראשית ח ט) ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. אלו ימים שבין י"ז בתמוז לט' באב שבהם קטב מרירי שולט ואמר ר' יוחנן כולו מלא עינים וקליפין שערות ועין אחת קבועה בלבו וכל הרואה אותו נופל ומת ומעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל ומת ואינו נמצא אלא בצל הסמוך לחומה. ס"א בין המצרים כענין שהדביקו את צדקיהו בערבות הירדן דכתי' (ירמיה מב ח) וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו אותו בערבות יריחו וכל חילו נפוצו מעליו.

או לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות יכול לא יהו ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהם מארה בשדה תלמוד לומר (חגי א ט) והבאתם הבית ונפחתי בו, ואומר (דברים כח כ) ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת, מנין אף באוצר תלמוד לומר (שם כח טז) ארור אתה בעיר וגו', מנין אף בעיסה תלמוד לומר (שם כח יז) ארור טנאך ומשארתך, מנין אף בכניסה וביציאה תלמוד לומר (שם כח יט) ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך, מנין אף באכילה ובשביעה תלמוד לומר (ויקרא כו כו