דברים כח:יב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שיר השירים רבה, מדרש לקח טוב ועין יעקב

תענית (דף ב) אמר רבי יוחנן ג׳ מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים. של חיה דכתיב (בראשית ל כב) וישמע (שם ע״ב) אליה אלהים ויפתח את רחמה. של גשמים דכתיב (דברים כח יב) יפתח ה׳ לך את אוצרו הטוב וגו׳. ושל תחיית המתים דכתיב (יחזקאל לז יג) וידעתם כי אני ה׳ בפתחי את קברותיכם. במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה (וסימנו מפת״ח, ״מטר ״פרנסה ״תחיה ״חיה) דכתיב (תהלים קמה טז) פותח את ידך וגו׳. ורבי יוחנן מאי טעמא לא קאמר לה להאי אמר לך רבי יוחנן גשמים נמי היינו פרנסה.

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, אַרְבַּע פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן שׁוּבִי שׁוּבִי, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹלְטִין בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תּוֹךְ יְדֵיהֶן בְּשָׁלוֹם וְיוֹצְאִין לְשָׁלוֹם, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁשָּׁלוֹם חֵי הָעוֹלָמִים מִתְנַהֵג בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, ו): וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁמְסַיְּמִים לָהּ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי נוֹטֶה עָלֶיהָ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, יב): הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי מָרוֹן אָמַר אֻמָּה שֶׁמַּשְׁלֶמֶת אִיסְטַטְיוֹנְוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֻמָּה שֶׁכָּל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, לְךָ בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי, דִּכְתִיב (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה בּוֹצְרָיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֻמָּה שֶׁעָשְׂתָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּ לֹא קִבְּלָה תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר עוֹלָמִי לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּאָמַר הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כְּתִיב (תהלים עה, ד): נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מִתְגַּמְגֵּם וְהוֹלֵךְ, וּמִי בִּסֵּם הָעוֹלָם, אָנֹכִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עה, ד): אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָּה, בִּזְכוּת (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ.

אמר טוביהו בר' אליעזר זצ״ל על שראו בני קרח כח הגשמים שהם טובים לישראל בקשו עליהן רחמים שנאמר (שם) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב. ואומר (שם) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה ללמדך שגדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות שהקישום בני קרח במזמור אחד. אמת מארץ תצמח, זו תורה שנאמר (שם קיט). צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. וצדק משמים נשקף אלו הגשמים. כענין שנאמר (ישעיהו מ״ה:ח׳) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. נם ה' יתן הטוב. אלו הגשמים שבזמן שישראל עוסקין בתורה שנקראת טוב שנא' (משלי ד׳:ב׳) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. גם ה' יתן הטוב. הם העוסקים בטוב גם הקדוש ברוך הוא שולח בהם הטוב מדה כנגד מדה. ומנין שהגשמים נקראו טוב שנאמר (דברים כ״ח:י״ב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. וכן אמר ירמיהו (ירמיהו ה׳:כ״ה) עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם. אבל בזמן שעוסקים בתורה ובמצות שולח להם גשמי ברכה והתבואה מתברכת להם שנאמר גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. בזמן (שם) שצדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. ולפיכך אמר הקב״ה לישראל להביא ביכורי אדמתם מראשית כל פרי האדמה כדי לברך להם פרי אדמתם ממה שאמור בענין דכתיב והיה כי תבוא אל הארץ. והיה מיד. כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ. אשר ה' אלהיך נותן לך (מה שתירש תכבוש). וירשתה וישבת בה. מה שתירש תשב בה: