יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃
עין יעקב
כְּמַאן אַזְלָא, הָא דְּתַנְיָא: מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּמַאֲמָר הֵן תְּלוּיִים, וּפֵרוֹתֵיהֶן מֵי־גְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ד:י״ג) "מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ", כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? (אמר לך) הַהוּא, בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב. כְּמַאן אַזְלָא, הָא דִּכְתִיב: (שם) "מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיוֹתָיו", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֲלִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר לְךָ: כֵּיוָן דְּקָא סְלִיקֵי לְהָתָם, כְּמַאן דְּאַתּוּ מֵהָתָם דָּמִי. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דִּכְתִיב: (דברים כ״ח:כ״ד) "מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם", ("אבק ועפר מן השמים)" הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ? אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִדְלִי לְהָתָם, "מִן הַשָּׁמַיִם" קָרִי לֵיהּ, הָכִי נַמִּי, כֵּיוָן דִּסְלִיקֵי לְהָתָם, "מֵעֲלִיּוֹתָיו" קָרִי לֵיהּ. כְּמַאן אַזְלָא, הָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: (תהילים ל״ג:ז׳) "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת", מִי גָּרַם לָאוֹצָרוֹת, שֶׁיִּתְמַלְּאוּ בָּר? תְּהוֹמוֹת, כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? הַהוּא, בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּתִיב.
תנחומא בובר
ד"א אמריה תאמר, אמר ר' אחא אומרת הטובה, ואומרת הרעה, אם לא תשמעו לי יתן ה' את מטר ארצך אבק וגו' (דברים כח כד), הרי הרעה, ואומרת הטובה, אם בחקותי תלכו, מה כתיב שם, ונתתי גשמיכם בעתם].
פסיקתא דרב כהנא
[י] עשר תעשר (דברים יד:כב), שלא תתחסר, עשר שתתעשר. א' הקב"ה עשר את שלי ואני מעשר את שלך. את כל (שם), א"ר אבא בר כהנא רמז לפרגמטופטין ולמפרשי ימים שיהו מוציאין אחד מעשרה לעמילי תורה. תבואת זרעך היוצא השדה (שם), אם זכיתם סוף שאתם יוצאין לזרוע בשדה, ואם לאו סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם. ואי זה זה, זה עשו הרשע דכת' ביה איש יודע ציד איש שדה (בראשית כה:כז). ד"א תבואת זרעך היוצא השדה (דברים שם), אם זכית סופך נפיק לחקלך וחמי עלמא צריך מטר ומתפלל ונענה, ואם לאו סוף ששונאי ישר' יוצאין לקבור את בניהם בשדה. שנה שנה (שם), אין מעשרין משנה לחברתה דב' ר' עקיב'. ואכלתה לפני י"י אלהיך וגו' (דברים יד:כג), אם זכיתם דגנך, ואם לאו דגני, כמה דאת אמ' ולקחתי דגני בעתו (הושע ב:יא). אם זכיתם תירושך, ואם לאו תירושי, ותירושי במועדו (שם). א"ר שמע' בן לקיש א' הקב"ה אני אמרתי לך שתהי מוצי' מעשרותיך מן המובחר, כיצד, בא בן לוי אצלך, אם נתתה לו המובחר אף אני יש לי ליתן לך מן המובחר, יפתח י"י לך את אוצרו הטוב וגו' (דברים כח:יב). ואם נתתה לו מן החפוריות ומן הקטנויות, אף אני יש לי ליתן לך מן החופריות ומן הקטוניות, יתן י"י את מטר ארצך אבק ועפר (שם כד). ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר וג' (דברים יד:כט). אמ' ר' לוליני דרומיה בשם ר' יהודה בר' סימון, א' הק' אתה יש לך ארבעה בני בתים, ואני יש לי ארבעה בני בתים. אתה יש לך ארבעה בני בתים, בנך ובתך ועבדך ואמתך, ואני יש לי ארבעה בני בתים, הלוי והגר והיתום והאלמנה, וכולהם בפסוק אחד, ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך (דברים טז:יא). אמ' הקב"ה אני אמרתי לך שתהא משמח את שלי ואת שלך בימים טובים שנתתי לך, אם עשיתה כן אף אני משמח את שלך ואת שלי, אילו ואילו אני עתיד לשמחן בבית הבחירה, והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי כי ביתי וגו' (ישעיה נו:ז). חסילה פרשתא.