וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃
ספרי דאגדתא
[אסתר א, א] הוא אחשורוש. חמשה שכתוב בהן הוא, והן צדיקים, אברם הוא אברהם (דה"א א כז), הוא משה ואהרן (שמות ו כז), הוא אהרן ומשה (שמות ו כו), הוא יחזקיהו (דה"ב לב יב), הוא עזרא (שעלה) [עלה] מבבל (עזרא ז ו). וחמשה שכתוב בהן הוא והן רשעים, הוא היה גבור ציד (בראשית י ט), הוא עשו אבי אדום (שם לו מג), הוא דתן ואבירם (במדבר כו ט), הוא המלך אחז (דה"ב כח כב), הוא אחשורוש, אשר בימיו נאמר חנם נמכרתם (ישעיה נב ג). ד"א שבימיו היו דומין ישראל ליונה שעוברת על פי השובך, ולא היתה יכולה ליכנס מפני הנחש שהיה בפנים, ולצאת אינה יכולה, מפני שהנץ עומד מבחוץ, כך היו ישראל אומרים אם נברח למדינות רחוקות, כבר כתב עלינו המן לארבע רוחות העולם, להשמיד להרוג ולאבד, אם נהיה בשושן הבירה, כבר אנו מסורין בידם, לקיים מה שאמר משה והיו חייך תלאים לך מנגד (דברים כח סו). ד"א הוא אחשורוש. שעל אשה אחת נטל עצה, ועל אומה שלימה לא נטל עצה. ד"א הוא אחשורוש, שהרג אשתו מפני אוהבו, והרג אוהבו מפני אשתו. ד"א הוא אחשורוש. אחיו של ראש, אחיו של נבוכדנצר, שנקרא ראש, שנאמר אנת הוא רישה דדהבא (דניאל ב לח). ד"א הוא אחשורוש. רישיהון דכל יהודאי. ד"א הוא אחשורוש. דבימיו נתקיים ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' (ויקרא לט מד).
אסתר רבה
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
רַב פָּתַח (דברים כח, סו): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, רַבָּנָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבָּנָן אָמְרֵי וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. (דברים כח, סו): וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּין מִן הַסִּידְקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ מִן הַפַּלְטֵר. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁנָה. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים מִן הַסִּידְקִי. מְתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר מַהוּ, אָמַר לָהֶם לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה בַּמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, זֶה שֶׁהוּא נָתוּן בִּדְיוֹטִי שֶׁל קֵיסָרִין. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְהִצָּלֵב. רַב פָּתַר קְרָיָיה בְּהָמָן, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, מֵעֵת לְעֵת מֵהֲסָרַת טַבַּעַת. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָבִים פּוֹרְחִין. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ (אסתר ג, יד): לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.
רַב פָּתַח (דברים כח, סו): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, רַבָּנָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבָּנָן אָמְרֵי וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. (דברים כח, סו): וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּין מִן הַסִּידְקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ מִן הַפַּלְטֵר. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁנָה. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים מִן הַסִּידְקִי. מְתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר מַהוּ, אָמַר לָהֶם לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה בַּמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, זֶה שֶׁהוּא נָתוּן בִּדְיוֹטִי שֶׁל קֵיסָרִין. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְהִצָּלֵב. רַב פָּתַר קְרָיָיה בְּהָמָן, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, מֵעֵת לְעֵת מֵהֲסָרַת טַבַּעַת. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָבִים פּוֹרְחִין. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ (אסתר ג, יד): לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן כל אדם שכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר (קהלת יא י) והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנא׳ (משלי טז ד) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה. ולא עוד אלא שתחתוניות שולטות בו שנאמר (דברים כח סו) ונתן ה׳ לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר תחתוניות. עולא במסקיה לארעא דישראל אתלוון בהדיה תרין בני חוזאי קם חד שחטיה לחבריא א״ל לעולא לאו יאי עבדי א״ל אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דר׳ יוחנן א״ל דילמא ח״ו אחזקית ידי עובדי עבירה א״ל נפשך הצלת קא תמה ר׳ יוחנן ונתן ה׳ לך שם לב רגז בבבל כתיב א״ל עולא ההוא שעתא (ע״ב) לא הוה עבר לן ירדנא: