בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
אסתר רבה
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב (דברים כח, סז), בְּבָקְרָהּ שֶׁל בָּבֶל תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ. בְּבָקְרָהּ שֶׁל מָדַי תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ, בְּבָקְרָהּ שֶׁל יָוָן תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ, בְּבָקְרָהּ שֶׁל אֱדוֹם תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ. דָּבָר אַחֵר, בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, בְּבָקְרָהּ שֶׁל בָּבֶל תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל מָדַי, וּבְבָקְרָהּ שֶׁל מָדַי תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל יָוָן, וּבְבָקְרָהּ שֶׁל יָוָן תֹּאמַר מִי יִתֵּן עַרְבָּהּ שֶׁל אֱדוֹם. לָמָּה, מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
פיסקא. אין יום שאין בו קללה וכו׳. אמר רבא כל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף ואזל ואלא עלמא אמאי קאי אקידושא דסדרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנאמר (איוב י כב) ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים ותופע כמו אופל הא יש סדרים תופיע מאפל: (פיסקא) ולא ירד טל לברכה וניטל טעם הפירות תניא ר״ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם הפירות וריחם מעשר ביטל שומן דגן רב הונא אשכח תמרתא דחנוניתא כרכה בסודריה אתא רבה בריה א״ל קא מורחנא מינך ריחא דחנוניתא א״ל בני טהרה יש בך יהביה ניהליה אדהכי אתא רבא (אבא) בריה שקלה יהבה א״ל בני שמחת את לבי והקהית את שיני (היינו) דאמרי אינשי רחמי דאבא אבני ורחמי דבני אבני דהוה להו (ליה) רב אחא בר יעקב איטפיל ביה בר׳ יעקב בר ברתיה כי גדל א״ל אשקיץ מיא א״ל אטו ברך אנא בר ברתך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא:
עין יעקב
פִּסְקָא. אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה וְכוּ'. אָמַר רָבָא: כָּל יוֹם וָיוֹם מְרֻבֶּה קִלְלָתוֹ מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ח:ס״ז) "בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר". הֵי בֹּקֶר? אִילֵימָא בֹּקֶר דִּלְמָחָר, מִי יָדַע מַאי הֲוֵי? אֶלָּא דְּחָלִיף וְאָזִיל. וְאֶלָּא, עָלְמָא אַמַאי קָא מוּקִים? אַ"קִדוּשָׁא" דְּסִדְרָא, וְאַ"יְהֵא שְׁמֵיהּ רָבָא" דְּאַגַּדְתָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב י׳:כ״ב) "אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים, וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל", הָא יֵשׁ סְדָרִים, תּוֹפִיעַ מֵאֹפֶל.