דברים כ:ד מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) וספרי דברים

קיב פִּסְקָא. אֲבָל אַתֶּם, אֵין אַתֶּם כֵּן, אֶלָּא: (דברים כ׳:ד׳) "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם" וְגוֹ'. זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַשֵׁם (וכנוייו) [וְכָל כִּנּוּיָו] מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (במדבר ל״א:ו׳) "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא", "אֹתָם", אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין. "וְאֶת פִּינְחָס", זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. "כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ", זֶה הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת שֶׁבּוֹ. "וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה", אֵלּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת. תָּנָא: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ פִּינְחָס לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא לִפָּרַע דִּין אֲבִי אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ל״ז:ל״ו) "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם". לְמֵימְרָא דְּפִינְחָס מִיּוֹסֵף קָאַתִּי, וְהָכְּתִיב: (שמות ו׳:כ״ה) "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה". [מַאי] לָאו, מִיִּתְרוֹ [קָאַתִּי], שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים? לָא, מִיּוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ. וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ: רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה, שֶׁפִּטֵם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, יַהֲרֹג נָשִׂיא (שבט) מִיִּשְׂרָאֵל?! אֶלָּא, אִי אֲבוּהָ דְּאִימֵיהּ מִיּוֹסֵף, אִימָא דְּאִימֵיהּ מִיִּתְרוֹ. וְאִי אִימָא דְּאִימֵיהּ מִיּוֹסֵף, אֲבוּהָ דְּאִימֵיה מִיִּתְרוֹ. דִּיקָא נַמִּי דִּכְתִיב "מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל", תְּרֵי מַשְׁמַע, שְׁמַע מִינָהּ!

פיסקא. אבל אתם אין כן אלא (דברים כ ד) כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם וגו׳ זה מחנה הארון וכל כך למה מפני שהשם וכל כנוייו מונחים (דף מג) בארון כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר לא ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם אלו סנהדרין. ואת פנחס זה משוח מלחמה כלי הקודש זה הארון והלוחות שבו. וחצוצרות התרועה אלו השופרות. תניא לא לחנם הלך פנחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו שנאמר (בראשית לז לו) והמדנים מכרו אותו אל מצרים למימרא דפנחס מיוסף קאתי והכתיב (שמות ו כו) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו מיתרו קאתי שפיטם עגלים לע״ז לא מיוסף שפטפט ביצרו והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע״ז יהרוג נשיא שבט מישראל אלא אי אבוה דאמיה מיוסף אמא דאמיה מיתרו ואי אמא דאמיה מיוסף אבוה דאמיה מיתרו דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע ש״מ:

אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, אל ירך לבבכם, מפני צהלת סוסים, אל תיראו מפני הגפת תריסים ושפעת עקלגסים ואל תחפזו מקול הקרנות ואל תערצו מקול הצווחה כנגד ארבעה דברים שאומות העולם עושים מגיפים ומריעים וצווחים ורומסים. כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום סליק פיסקא