דברים כ:יב מדרש: דברים רבה, מדרש תנחומא ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

דָּבָר אַחֵר, כִּי יַרְחִיב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לא, ח ט): אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי. רַבָּנִין אָמְרִין הַפָּסוּק הַזֶּה מְדַבֵּר בְּיוֹסֵף, אָמַר יוֹסֵף רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, אִלּוּ נִפְרַעְתָּ לִי מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפֶרַע וְלֹא נָתַתָּ לִי אֶת הַמַּלְכוּת, הָיִיתִי בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה, וְעַתָּה יֵשׁ לִי הַמַּלְכוּת, הֱוֵי אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ וגו'. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, זֶה יוֹסֵף שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פּוֹטִיפֶרַע. הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִשְׁלִיט אוֹתִי עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ו ז): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה. וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. דָּבָר אַחֵר, אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ, מְדַבֵּר בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ, שֶׁאִלּוּ נִפְרַעְתָּ מִן הַמִּצְרִיִּים וְלֹא נָתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, הָיִינוּ שְׂמֵחִים שִׂמְחָה וְגִילָה יֵשׁ לָנוּ שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים כו, ו ז): וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת וגו'. יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם. וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִּי בְּיַד אוֹיֵב זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁכָּתוּב (שמות טו, ט): אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף, הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי, שֶׁהִרְחַבְתָּ אֶת גְּבוּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַרְחִיב וגו'.

וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי לֵוִי, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ. וְאֵלּוּ הֵן, כְּתִיב: פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים (שמות לד, ז). וּמֹשֶׁה אָמַר, לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים (דברים כד, טז). וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וְגוֹ' (מל״‎ב יד, ו). וְהַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁשָּׁבַר הַלּוּחוֹת. וְאַחַת, בִּימֵי סִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵךְ הִלָּחֵם עִמּוֹ, סְכוֹר אַמַּת הַמַּיִם שֶׁלּוֹ. וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים (דברים ב, כו). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, עָשִׂיתָ כָּרָאוּי, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים עַל יָדְךָ. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם, כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, בְּשָׁלוֹם אֵין כְּתִיב כָּאן שֶׁיִּהְיוּ יוֹצְאִין לְשָׁלוֹם וְנִכְנָסִין בְּשָׁלוֹם. שֶׁאַבְנֵר וְאַבְשָׁלוֹם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם בְּשָׁלוֹם, לֹא חָזְרוּ. וּמֹשֶׁה שֶׁאָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם (שמות ד, יח), הָלַךְ וְחָזַר. דָּבָר אַחֵר, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, מְדַבֵּר בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁפּוֹתֵחַ לָהֶם לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם (זכריה ט, י). וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, שֶׁהֵם כּוֹפְתִים אֶת עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה (ישעיה ב, ד). וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָּהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ, שֶׁיִּהְיוּ מְבִיאִין לוֹ דּוֹרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם (תהלים סח, לב), שֶׁהֵם חָשִׁים וּבָאִים בְּמִנְחָתָם. כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים (שם), שֶׁהֵן רָצִים וּבָאִים בְּמִנְחָתָם. וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, רוּחַ חֲזָזִית נִכְנֶסֶת בָּהֶם וְהֵם מוֹרְדִין בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. מִיָּד הוֹרְגָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע (ישעיה יא, ד). וְאֵין מְשַׁיֵּר אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דברים לב יב).

כי תפגע אין לי אלא מצות עשה מצות לא תעשה מניין ת"ל (דברים כ"ב א') לא תראה את שור אחיך: אין לי אלא אחיך אויבך מניין ת"ל שור אויבך מכל מקום [יכול] אף של אחרים כן ת"ל (שם) אחיך. מה אחיך שהוא עמות עמך כך כל אדם שהוא עמות עמך: אם כפפת את יצרך לעשות שונאך אוהבך מבטיחך אני שאני עושה שונאך אוהבך: כי תפגע. יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה יכול משיראנו מרחוק ת"ל כי תפגע הא כאיזה צד ראייה שהיא בפגיעה אחד משבעה ומחצה במיל שיעור ריס: תועה. כל שדרך תעיתו מכאן אתה אומר היה חמור רועה כדרכו וכלים מונחין כדרכן אין נזקק להן חמור מפסיג בין הכרמים כלים מונחין באמצע דרך הרי זה יזקק לה: השב תשיבנו. מכלל שנ' (כ' י"ב) כבד את אביך ואת אמך יכול אפילו אמרו לו אביו ואמו אל תחזיר ישמע להם ת"ל השב תשיבנו: החזירה וברחה מניין שחייב להחזיר ת"ל השב תשיבנו אפילו מאה פעמים: לו. החזירם לאחיך או לרשות שהיא שלו: