דברים לא:יד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, קוהלת רבה ומדרש תנחומא

פיסקא. מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב״ה שנאמר (דברים לד ו) ויקבור אותו בגי מול בית פעור ע״כ. (שם ז) ויאמר ה׳ אלי רב לך א״ר לוי ברב בישר ברב בישרוהו ברב בישר דכתיב (במדבר טז ז) רב לכם בני לוי ברב בישרוהו רב לך ד״א רב לך יש לך רב ומנו יהושע ד״א רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן וכל כך למה תנא דבי ר׳ ישמעאל לפום גמלא שיחנא. (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת״ל היום ומת״ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב״ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש שנאמר (שמות כג) את מספר ימיך אמלא. לא אוכל עוד לצאת ולבא מאי לצאת ולבא אילימא לצאת ולבא ממש והכתיב (דברים לד ז) ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה וכתיב (שם) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסעם משה בפסיעה אחת אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן לצאת ולבא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו מעינות החכמה. (שם לא יד) וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד תנא אותה שבת שבת של דיוזגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה:

נא פיסקא. מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה שנאמר (דברים ל״ד:ו׳) ויקבור אותו בגי מול בית פעור ע"כ. (שם ז) ויאמר ה' אלי רב לך א"ר לוי ברב בישר ברב בישרוהו ברב בישר דכתיב (במדבר טו) רב לכם בני לוי ברב בישרוהו רב לך ד"א רב לך יש לך רב ומנו יהושע ד"א רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן וכל כך למה תנא דבי ר' ישמעאל לפום גמלא שיחנא. (דברים ל״א:ב׳) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומת"ל היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש שנאמר (שמות כ״ג:כ״ו) את מספר ימיך אמלא. לא אוכל עוד לצאת ולבא מאי לצאת ולבא אילימא לצאת ולבא ממש והכתיב (דברים ל״ד:ז׳) ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה וכתיב (שם) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ותניא שתים עשרה מעלות היו שם ופסעם משה בפסיעה אחת אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן לצאת ולבא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו מעינות החכמה. (שם לא) וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד תנא אותה שבת שבת של דיוזגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה.

דָּבָר אַחֵר, עֵת לָלֶדֶת, מֵעֵת לָלֶדֶת הִיא עֵת לָמוּת, מִשָּׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד הוּא נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה, אִם זָכָה הוּא מַשְׁלִים אֶת שְׁנוֹתָיו אִם לָאו פּוֹחֲתִין לוֹ מֵהֶם, דִּכְתִיב (משלי י, כז): יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וְרַבָּנָן אָמְרִין אִם זָכָה מוֹסִיפִין לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו, אִם לָאו פּוֹחֲתִין לוֹ מִשְּׁנוֹתָיו, אִם זָכָה מוֹסִיפִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אָמְרוּ לוֹ מִשֶּׁלּוֹ מוֹסִיפִין, תֵּדַע דְּהָא כְתִיב (מלכים א יג, ב): הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָה שְׁמוֹ וגו', וַעֲדַיִן לֹא בָּא מְנַשֶּׁה לָעוֹלָם. אֲמַר לְהוֹן מִי כְּתִיב הִנֵּה בֵן נוֹלַד לְבֵית דָּוִד מִשֶּׁל חִזְקִיָּהוּ, לֹא נֶאֱמַר כֵּן אֶלָּא לְבֵית דָּוִד בֵּן, מִשְּׁאָר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְדָא מְסַיֵּעַ לְמַה דְּאָמְרִין חַכִּימַיָא רַבָּנָן, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְדוֹלֵי צִפּוֹרִי שֶׁבָּאתָה לוֹ מִילָה, וְעָלוּ אַנְשֵׁי עֵין תְּאֵנָה לְכַבְּדוֹ, וְעָלָה עִמָּהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. כַּד אֲתוֹן לְפִילָן אַשְׁכְּחוּן קָל טַלְיָיא קָיְימִין מַדְּחֲכִין קוֹמֵי חֲדָא דַרְתָּא, חָמָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא עוּלִין וְיָאֶה, אֲמָרוּן לֵית אַתְּ זָיַע מִן הָכָא עַד דְּאַתְּ מְרַקֵּיד לָן צִיבְחַר. אֲמַר לוֹן לֵית דָּא מִן דִּידִי, דַּאֲנָא גְּבַר סַב, וּזְעַף לוֹן וְלָא אִיזְדַּעְזְעוּ וְלָא אִיתְכַּנְעוּן. תְּלָה אַפּוֹי וַחֲמָא הֲדָא דַרְתָּא הֲפִיכָא, אֲמַר לוֹן אֲנִיבוּן אַבַּתְרָי, מַה דַּאֲנָא אֲמַר לְכוֹן, אִיזְלוּן אֲמַרֵי לְהָדֵין מָרָא דַּהֲדָא דַרְתָּא, אִין דָּמֵיךְ יִתְּעֵיר דְּרֵישֵׁיהּ דְּחֶטְיָיה חָלֵי וְסוֹפֵיהּ מָרִיר. מִן קָל מִילֵיהוֹן אִיתְעֵיר מָרָא דַּהֲדָא דַרְתָּא וְנָפַק לֵיהּ וּרְבַע לֵיהּ עַל רִיגְלֵיהּ. אֲמַר רַבִּי אֲנָא בָּעֵי מִינָךְ לָא תִסְתַּכֵּל לְמִילֵּיהוֹן, דְּאִינוּן טַלְיָין וְשַׁטְיָין. אֲמַר לֵיהּ מַה נַּעֲבֵיד לָךְ וּגְזֵרְתָּא גְּזִירָא, בְּרַם תָּלֵי אֲנָא לָךְ עַד זְמַן דְּתַפֵּיק כָּל מַה דְּאִית לָךְ בְּדַרְתָּא, כֵּיוָן דְּאַפֵּיק כָּל מַה דְּאִית לֵיהּ בְּדַרְתָּא, סְלֵיקַת הַהִיא דַרְתָּא וּנְחַתַת לַהּ. אָזְלִין לִמְקַיְימָה מִצְוָתָא דִּגְזֵירְתָּא, וַהֲוָה אֲבוּי דְּמַיְינוּקָא מַשְׁקֵי לוֹן חֲמַר עַתִּיק וַאֲמַר, שְׁתוֹן מִן הָדֵין חַמְרָא טָבָא דַּאֲנָא רָחִיץ בְּמָארֵיהּ דִּשְׁמַיָא מִינֵיהּ אֲנָא מַשְׁקֵי לְכוֹן בְּמִשְׁתּוֹתֵיהּ. וַעֲנוֹ בַּתְרֵיהּ כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה. מִן קָל מִילֵּיהוֹן נְפַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בַּחֲשֵׁיכָתָא וּפְגַע בֵּיהּ שְׁלִיחֲהוֹן דִּבְרִיָּיתָא, אֲמַר לֵיהּ מִן בְּגִין דְּאַתּוּן רָחֲצִין עַל עוֹבָדֵיכוֹן טָבְיָא אַתּוּן נָפְקִין עַל שָׁעָה דְּלָא שָׁעָה, אֲמַר לוֹ אַתְּ מָאן אַתְּ, אֲמַר לוֹ אֲנָא שְׁלִיחֲהוֹן דִּבְרִיָּיתָא. אֲמַר לוֹ וְלָמָּה אַפָּיךְ בִּישִׁין, אֲמַר מִן קָל מִילַּיָא קַשְׁיָאתָא דַּאֲנָא שָׁמַע מִן בְּרִיָּיתָא בְּכָל יוֹם. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ הָדֵין מַיְינוּקָא דִּגְזַרְתּוּן יוֹמָא דֵין פִּתְקֵיהּ גַּבִּי דְּאִינְסַב יָתֵיהּ מִן הָכָא לִתְלָתִין יוֹמִין, וַהֲוָה אֲבוּי מַשְׁקֵי לְכוֹן וַאֲמַר אִישְׁתּוּן חֲמַר טַב דַּאֲנָא רָחִיץ בְּמָארֵי דִשְׁמַיָא מִינֵיהּ אֲנָא מַשְׁקֵי לְכוֹן בְּמַשְׁתּוֹתֵיהּ, וּשְׁמָעִית וַעֲצָבִית, דִּצְלוֹתְהוֹן מְבַטְלָה יָתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַיָּיךְ דְּאַתְּ מַחֲמֵי לִי פִּיתְקִי, אֲמַר לֵית אֲנָא שַׁלִּיט עַל דִּידָךְ וְלָא עַל דִּלְחַבְרָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה, אֲמַר דִּבְכָל יוֹם וָיוֹם אַתּוּן עֲמֵלִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְעוֹשִׂין צְדָקוֹת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵיכֶם. אֲמַר לֵיהּ יְהֵא רַעֲוָא מִקַּמֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֵיךְ מַה דְּלֵית אַתְּ שַׁלִּיט עַל פִּיתְקִינַן כָּךְ לָא יְהֵא לָךְ רְשׁוּ לַעֲבוֹר עַל מִילָּנַן, וּבָעַיִן רַחֲמֵי מִן שְׁמַיָא וְחָיֵי מַיְנוּקָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מַה לָּנוּ הַמַּעֲשֶׂה, אֵין לִי הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִקְרָא מָלֵא (שמות כג, כו): אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא, שֶׁהֲרֵי משֶׁה כַּמָּה מִצְווֹת עָשָׂה, וְכַמָּה צְדָקוֹת, וּבַסּוֹף נֶאֱמַר לוֹ (דברים לא, יד): הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, הֱוֵי עֵת לָלֶדֶת. דָּבָר אַחֵר, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, מִשֶּׁנּוֹלַד אָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לוֹ שֶׁיִּשָֹּׂא אִשָּׁה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה, הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ עֵת לָלֶדֶת הוּא לְךָ וְלֹא רָצִיתָ, אֵין זוֹ אֶלָּא עֵת לָמוּת. אִית דְּאַמְרֵי מַה דְּיִקְלֵיהּ יִדְבֶה צִיבְחַר. עֵת לָטַעַת, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם. וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.