דברים לא:כו מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ובמדבר רבה

פרק ו׳) ארון שעשה משה במדבר ארכו שתי אמות ומחצה ורחבו אמה ומחצה וגבהו אמה ומחצה, שנאמר ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו (שמות כ״ה י׳). ר׳ מאיר אומר באמה בת ששה טפחים הרי כאן חמשה עשר טפחים, צא מהן י״ב טפחים לרחבן של לוחות וטפחיים מקום שהספר תורה מונח, וחצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לעוביו של ארון; ורחבו של ארון תשעה טפחים, צא מהן ששה טפחים לארכן של לוחות, ומקום הנחת ס״ת טפחיים כדי שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק, וחצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לעוביו של ארון. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים הרי כאן שנים עשר טפחים ומחצה, וארבעה לוחות היו מונחים בו שנים שלמים ושנים שבורים, והלוחות ארכן של כל אחד ואחד ששה טפחים ורחבן ששה ועוביין שלשה. צא מהן שנים עשר טפחים לרחבן של לוחות ואצבע מכאן ואצבע מכאן לעוביו של ארון ורחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה, צא מהן ששה טפחים לארכן של לוחות וטפח אחד מקום הנחת העמודים, ועליו מפורש בקבלה אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון עמודיו עשה כסף (שה״ש ג')׳ ואצבע מכאן ואצבע מכאן לעוביו של ארון. אבל ס״ת לא היה נתון אלא מן הצד, שנאמר ושמתם אותו מצד ארון ברית ה׳ (דברים ל״א כ״ו), וכן בפלשתים הוא אומר ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו (ש״א ה׳ ח׳).

כב (תַּנְיָא) [מֵיתִיבִי], אָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ, בָּאַמָּה (של) [בַּת] שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַלּוּחוֹת, אָרְכָּן שִׁשָּׁה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן שְׁלֹשָׁה, וּמֻנָּחוֹת [כְּנֶגֶד] (ל)אָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן. וְכַמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן? שְׁנֵים־עָשָׂר טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶם טֶפַח, מֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ח׳:ט׳) "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב". מַאי "אֵין בָּאָרוֹן רַק"? "מִעוּט אַחַר מִעוּט"! וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, סֵפֶר תּוֹרָה הַמֻּנָּח (שם) [בָּאָרוֹן]. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ, צֵא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ. כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן? שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶם טֶפַח, מֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים, שֶׁלֹּא יְהֵא סֵפֶר תּוֹרָה נִכְנָס וְיוֹצֵא כְּשֶׁהוּא דָּחוּק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים, וְהַלּוּחוֹת, אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן שְׁלֹשָׁה, מֻנָּחוֹת בְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן. כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן? שְׁנֵים־עָשָׂר טְפָחִים. נִשְׁתַּיֵּר שָׁם חֲצִי טֶפַח, אֶצְבַּע לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע לְכֹתֶל זֶה. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ, צֵא וּפַרְנֵס [אָרוֹן] לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת (אוכלות) [אוֹגְדוֹת] בָּאָרוֹן? שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. צֵא מֵהֶן חֲצִי טֶפַח, אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח, שֶׁשָּׁם עַמּוּדִים עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"ה ג) "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן". (וכתיב:) (שם) "עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף" וְגוֹ'. וְאַרְגָּז שֶׁשִּׁגְּרוּ [בּוֹ] פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֻנָּח (שם) בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א ו׳:ח׳) "וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם, תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ" [וְגוֹ']. וְעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״א:כ״ו) ["לָקֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה] וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה'", מִצִּדּוֹ מֻנָּח וְלֹא בְּתוֹכוֹ. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אֵין בָּאָרוֹן רַק"? לְרַבּוֹת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁמֻּנָּחוֹת בָּאָרוֹן. [וְאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, סֵפֶר תּוֹרָה הֶקֵּפוֹ שִׁשָּׁה טְפָחִים, מִכְּדִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֵשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח, וְכֵיוָן דִּלְאֶמְצָעִיתוֹ נִגְלָל, נָפִישׁ לֵיהּ מִתְּרֵי טִפְחָא רַוְחָא דְּבֵינִי בֵּינִי, בִּתְרֵי פּוּשְׁכֵּי הֵיכִי יָתִיב? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: סֵפֶר עֶזְרָא, לִתְחִלָּתוֹ הוּא נִגְלָל. וְאַכַּתִּי תְּרֵי בִּתְרֵי הֵיכִי יָתִיב? אָמַר רַב אַשִׁי: דְּכָרִיךְ בֵּיהּ פּוּרְתָא וְכַרְכֵּיהּ לְעֵיל. וְרַבִּי יְהוּדָה, מִקַּמֵּי דְּלֵיתִי אַרְגָּז, סֵפֶר תּוֹרָה הֵיכִי הֲוָה יָתִיב? דַּפָּא הֲוָה נָפִיק מִינֵיהּ, וְיָתִיב עִילוּיֵהּ סֵפֶר תּוֹרָה. וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי "מִצַּד אָרוֹן" מַאי עָבִיד לֵיהּ? הַהוּא מִבָּעִי לֵיהּ דְּמַתְּנַח לֵיהּ מִצַּד, וְלָא מַתְּנַח בֵּינִי לוּחֵי, וּלְעוֹלָם בְּגַוֵּיהּ מִן הַצַּד. וְרַבִּי מֵאִיר, עַמּוּדִים הֵיכָא הֲווּ קַיְּימֵי? מִבְּרָאִי. וְרַבִּי מֵאִיר, שִׁבְרֵי לוּחוֹת דְּמֻנָּחִים בָּאָרוֹן, מְנָן לָן? נַפְקָא לֵיהּ] (מנא לן) מִדְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: (שמואל ב ו׳:ב׳) "אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם, שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו". מְלַמֵּד, שֶׁלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. וְאִידָךְ, הַהוּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מְלַמֵּד, שֶׁהַשֵּׁם וְכָל כִּנּוּיָיו מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. וְאִידָךְ נַמִּי, מִבָּעִי לֵיהּ לְהָכִי? אֵין הָכִי נַמִּי, אֶלָּא שִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן, מְנָא לָן? נַפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנִי רַב יוֹסֵף, דְּתָנִי רַב יוֹסֵף: (דברים י׳:ב׳) "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ, וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן", מְלַמֵּד, שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. וְאִידָךְ? הַהוּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ", אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ.

אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה תניא כמ״ד שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבם דתניא (דברים לד ה) וימת שם משה עבד ה׳ אפשר משה מת וכתב וימת אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי רבי יהודה ואמרי לה רבי נחמיה א״ל ר״ש אפשר ס״ת חסר אות אחת וכתיב (שם לא כו) לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב״ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן (ירמיה לו יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. כמאן אזלא הא דא״ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן נימא רבי יהודה היא ודלא כר׳ שמעון אפילו תימא רבי שמעון הואיל ואישתני אישתני. יהושע כתב ספרו והכתיב (יהושע כד כט) וימת יהושע וגו׳ דאסקיה אלעזר והכתיב (שם) ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס: