דברים לא:כט מדרש: מדרש לקח טוב, ספרי זוטא, תנחומא בובר ודברים רבה

כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃

מדרש לקח טוב

פס'. ויהי. אין ויהי אלא כלום דבר נתקלקל. מלמד שהיו מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון. העם. רוב מקומות שאמר העם רשעים הם. וכן הוא אומר (שמות י״ז:ד׳) מה אעשה לעם הזה עוד מעט. (במדבר י״ד:י״א) עד אנה ינאצוני העם הזה. (ירמיהו י״ג:י׳) העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי. (שם יד) כה אמר ה' לעם הזה כן אהבו לנוע. וכשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים. שנאמר (שמות ט׳:א׳) שלח עמי ויעבדוני. (מיכה ו׳:ב׳-ג׳) עמי מה עשיתי לך. כמתאוננים. כמבקשים תואנה ועלילה להתפרש מאחרי המקום וכן הוא אומר ביורם בן אחאב (מלכים ב ה׳:ז׳) כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי. ובשמשון הוא אומר (שופטים י״ד:ד׳) כי תואנה הוא מבקש ויצא כמתאוננים מלשון מתעוללים. לפי שאל״ף תחת עיי״ן ונו״ן תחת למ״ד, על הנער. אל הנער. האבן הגדולה. אבל גדולה. וכן מתרגמינן כך מסתפקין. ולהלן הוא אומר (דברים כ״ב:י״ז) שם עלילות דברים תסקופי מלין. רע באזני ה'. אין רע אלא עבודת כוכבים שנאמר (שם לא) כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם. וישמע ה' ויחר אפו. משל לאחד שהיה מקלל את המלך והיה המלך עומד אמרו לו שתוק שמא ישמע המלך אמר להן ולכך אני מתכוין. וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה'. אש ירדה מן השמים והיתה קופלת בהם והולכת עד שלא עמד לא לבין החיים ולא לבין המתים. ותאכל בקצה המחנה. במוקצים שבהם בקצינים:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי זוטא

ויהי העם, אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון וכן הוא אומר ויהי האיש ההוא גדול (איוב א ג). ויהי אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה למעשה הטוב וכן הוא אומר (שמואל א' א א) ויהי איש אחד מן הרמתיים [צופים אין ויהי אלא דבר שלא היה תחלה אף כאן דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון]. ויהי העם אין העם אלא רשעים שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא) אבל כשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים שנא' שלח את עמי ויעבדני (שמות ז טז). כמתאוננים אין מתאוננים אלא כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום שכן הוא אומר ביורם בן אחאב כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (מלכים י ב' ה ז) וכן הוא אומר בשמשון כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופטים יד ד). ר' אליעזר בן יעקב אומר אין מתאוננים אלא מתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים (משלי כו כב) אבל סכין ירדה משמים ובקעה את כריסן שנא' והם ירדו חדרי בטן. ר' שמעון אומר אין כמתאוננים אלא כמאנינים שנא' לא אכלתי באני ממנו (דברים כו יד). כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנא' כי תעשו את הרע בעיני י״י להכעיסו במעשה ידכם (דברים לא כט):
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

כי תוליד בנים ובני בנים (דברים ד כה). זש"ה מגיד מראשית אחרית (ישעיה מו י), כשהגיע משה ליפטר מן העולם, הגיד לו הקב"ה מה ישראל עתידים לעשות אחר מיתתו של יהושע, שנאמר ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דברים לא טז), לפיכך משה מזהיר בהם כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון (שם שם כט), ואמרו לו אין אנו עושים את הדבר הזה, אמר להם עתידים אתם להוליד בנים ובני בנים ולשכח שמו של הקב"ה, שנאמר (העיד אני) [העידותי] בכך היום את השמים ואת הארץ וגו' (דברים ד כו ל יט), הוי מגיד מראשית אחרית.
שאל רבBookmarkShareCopy