דברים לג:ח מדרש: ויקרא רבה, מדרש תהילים, שמות רבה ופסיקתא דרב כהנא

רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה סָבָא פָּתַח (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וגו', מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טו, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר. לַחֲסִידֶךָ (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. (תהלים פט, כ): וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, שֶׁהָרַג אַרְבָּעָה מְלָכִים בְּלַיְלָה אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים, דִּכְתִיב (שם): וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרֵג וְאַבְרָהָם רוֹדֵף (תהלים פט, כ): הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה בָּחוּר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, מְדַבֵּר בְּדָוִד שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחָזוֹן וּבְדִבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב, ז, יז): כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פו, ב): שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִלְחָמוֹת עָשָׂה דָּוִד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, חָמֵשׁ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וגו'. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, אַתְיָא כִּי הַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְאֶחָד נוֹחַ לִשְׁנַיִם, קָשֶׁה לִשְׁנַיִם נוֹחַ לְאַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁמָּא מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נוֹחַ לְאֶחָד, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב): אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ, וּמשֶׁה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עַצְמוֹ וְחָיָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן שֶׁמִּכֻּלָּם לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ.

דבר אחר אשרי האיש. זה שבטו של לוי שלא הלך בעצת מעשה העגל שנאמר (דברים לג ח) תומיך ואוריך לאיש חסידך. ובדרך חטאים לא עמד שכן כתיב (שמות לב לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. ובמושב לצים שנאמר (שם ו) וישב העם לאכל ושתו ויקומו לצחק. ובני לוי כתיב בהן (שם כו) ויאספו אליו כל בני לוי. ר' ברכיה בשם ר' שמואל בר נחמני אמר מאן לא בעי למיהוי בר ביתא דמלכא. אלא משה אמר מי שלא נתן נזם לעגל יבוא אצלי. מיד ויאספו אליו כל בני לוי. כי אם בתורת ה' חפצו זה שבטו של לוי. שנאמר (מלאכי ב ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו. והיה כעץ שתול ששתלו הקב"ה בארץ ישראל. שכולם נכנסו לארץ. ר' זעירא אמר בשם ר' יהושע מכל שבטו של לוי לא מתו אלא אהרן ומרים:

ויאמר משה אסורה נא ואראה - רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסורה נא ואראה. רבי שמעון בן לקיש אמר: הפך פניו והביט, שנאמר: וירא ה' כי סר לראות, כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא, אמר: נאה זה לרעות את ישראל. אמר רבי יצחק: מהו כי סר לראות? אמר הקדוש ברוך הוא: כי סר וזעף הוא זה, לראות בצערן של ישראל במצרים, לפיכך ראוי הוא להיות רועה עליהן, מיד: ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. ויאמר משה משה אתה מוצא (בראשית כב, יא): באברהם אברהם יש בו פסק. (שם מו, ב): יעקב יעקב יש בו פסק. (ש"א ג, י): שמואל שמואל יש בו פסק. אבל משה משה אין בו פסק, למה כן? משל לאדם, שנתן עליו משאוי גדול וקורא: פלוני פלוני, קרובי, פרוק מעלי משוי זה! דבר אחר: עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם, אבל במשה לא הפסיק כל ימיו. תני, רבי שמעון בן יוחאי: מהו משה משה? לשון חיבה, לשון זירוז. דבר אחר: משה משה, הוא שלמד תורה בעולם הזה, והוא עתיד ללמד בעולם הבא. שעתידין ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו: למדנו תורה. והוא אומר להם: לכו אצל יצחק, שלמד יותר ממני. ויצחק אומר: לכו אצל יעקב, ששימש יותר ממני. ויעקב אומר להם: לכו אצל משה, שלמדה מפי הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים פד, ח): ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון, ואין אלהים אלא משה, שנאמר (שמות ז, א): ראה נתתיך אלהים לפרעה. רבי אבא בר כהנא אמר: כל מי שנכפל שמו, הוא בשני עולמות. ויאמר הנני הנני לכהונה ולמלכות. אמר לו הקדוש ברוך הוא: במקום עמודו של עולם אתה עומד. אברהם אמר (בראשית כב, א): הנני, ואתה אומר: הנני. בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תקרב הלום! כלומר, לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן אחיך. הלום, זו מלכות, כמו דתימא (ש"ב ז, יח): כי הביאותני עד הלום. ואומר (ש"א י, כב): הֲבָא עוד הלום איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: כבר מתוקן המלכות לדוד, אף על פי כן זכה משה לשתיהן: כהונה ששימש בשבעת ימי המלואים. מלכות דכתיב (דברים לג, ח): ויהי בישורון מלך. של נעליך כל מקום שהשכינה נגלית, אסור בנעילת הסנדל. וכן ביהושע (יהושע ה, טו): של נעלך. וכן הכהנים לא שמשו במקדש, אלא יחפים: