דברים לג:טז מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש שכל טוב, עין יעקב ובראשית רבה

[מז] ב) ב) אחיו לקח חמשה אנשים. מן החלשים שבשבטים. אמר שמא מרוב גבורתם יעשו דבר וישימם על החיילות לצאת לצבא. לכך לקח חמשה מן שאינן גבורים כל כך ומי הם אותן שלא נכפלו שמותם בפרשת וזאת הברכה. ושמות הגבורים כפל. כמו וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה (דברים לג ז). ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך (שם שם יח). ולגד אמר ברוך מרחיב גד (שם שם כ). ולדן אמר דן גור אריה (שם שם כב). ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון (שם שם כג). ולאשר אמר ברוך מבנים אשר (שם שם כד). וכן יוסף מוכפל שמו. וליוסף אמר וגו' תבואתה לראש יוסף (שם שם טז). למדנו שהיו. ראובן. שמעון. לוי. יששכר. ובנימין.

אסרי. אז כשיקהה ויחליש כבוד אומות העולם ע"י מלך יהודה, יהא מלך זה אוסרי, כמו אוסר, ויו"ד שבסוף התיבה יפוי מלה היא, ודומה לדבר שכני סנה (דברים לג טז), שיו"ד יפוי המלה הוא, וה"ה למלת בני אתונו, כלומר בן אתונו, לפי שעובדי עבודה זרה קרויין חמורים, כדכתיב אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כג כ), ואומר שבו לכם פה עם החמור (בראשית כב ה), עם הדומה לחמור, לפיכך דימה אומות העולם לעייר בן אתון, וכך אומר יהי מלך העומד מיהודה אוסר וכובש לעבודת הגפן, עירו בנו של גוי, שהוא כובש ולנטיעת שרוקיו בני אתונו, כלומר בן הנכריות שיכבוש בני הגוים לכורמים ויוגבים:

ל פִּסְקָא. קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִין בְּכָל הָרוֹאֶה, מְנָא הַנֵּי מִילֵּי? (אמר רבי אלעזר:) אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא: (דברים י״ב:י״ג) "הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה". בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה. רַב אַבְדִּימִי בַּר (חמא ברבי דוסא) [חָסָא] אָמַר: אָמַר קְרָא: (יהושע ט״ז:ו׳) ("ונסב הגבול מזרחה תאנת שילה", מאי "תאנת שילה"?) ["וְלוֹ תַּאֲנַת שִׁילֹה", מָקוֹם] שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ מִתְאַנֵּחַ עַל אֲכִילַת קָדָשִׁים שֶׁלּוֹ, רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: (בראשית מ״ט:כ״ב) "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", *)עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵהָנוֹת מִמִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל כִּמְלֹא עַיִן שֶׁלָּהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: (דברים ל״ג:ט״ז) "וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה", עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵהָנוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל בֵּין הַשְּׂנוּאִים שֶׁלָּהּ.