בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ (ס)
עין יעקב
תָּנָא: מֵעוֹלָם לֹא שָׁנָה אָדָם בָּהּ, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׁרֶת. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (דברים ל״ג:י״א) "יָשִׂימוּ קְטֹרָה בְּאַפֶּךָ", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ", אִי הָכִי, עוֹלָה נַמִּי, דִּכְתִיב: "וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ"? אָמַר לֵיהּ: הָא שְׁכִיחָא וְהָא לָא שְׁכִיחָא.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
בן גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשרה מנ״ל א״ר יהודה אמר שמואל דאמר קרא (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין זרע פסול אבוה דשמואל אמר מהכא (דברים לג יא) ברך ה׳ חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חולין שבו תרצה ר׳ ינאי אמר מהכא (דברים כו ג) ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל כהן שלא היה בימיו אלא זה כשר ונתחלל. בעל מום דעבודתו פסולה מנ״ל אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא (במדבר כה יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב א״ר נחמן וא״ו דשלום קטיעא היא:
עין יעקב
לח בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה דַּעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה, מְנָא לָן? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא: (במדבר כ״ה:י״ג) "וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו", בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר וּבֵין זֶרַע פָּסוּל. אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר: מֵהָכָא: (דברים ל״ג:י״א) "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ, וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה", אֲפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ, תִּרְצֶה. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: מֵהָכָא: (דברים כ״ו:ג׳) "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם", וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו? אֶלָּא, זֶה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל. בַּעַל־מוּם דַּעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, מְנָא לָן? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אָמַר קְרָא: (במדבר כ״ה:י״ב) "לָכֵן אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. וְהָא, 'שָׁלוֹם' כְּתִיב! אָמַר רַב נַחְמָן: 'וָא"ו' דְּ'שָׁלוֹם', קְטִיעָא הִיא.