דניאל ו:כג מדרש: שיר השירים רבה, דברים רבה, מדרש שכל טוב ואגדת בראשית

דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, זֶה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, שֶׁהָיָה זָרִיז בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ו, לח): וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, א): וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִמְצָא מְיֻפֶּה וּמְרֻבֶּה בִּנְיַן בֵּית שְׁלֹמֹה מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ נִתְעַצֵּל, בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה זָרִיז וְלֹא נִתְעַצֵּל. הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף, הַכֹּל מְסַיְעִין אֶת הַמֶּלֶךְ, כָּל שֶׁכֵּן הַכֹּל מְסַיְעִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲפִלּוּ רוּחוֹת, וַאֲפִלּוּ שֵׁדִים, וַאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר, כְּתִיב (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, בִּנְיַן בָּנֹה בָּנִיתִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹנִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (מלכים א ו, ז): וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, מֵאֵלָיו הָיָה נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ז): אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה. בָּנוּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נִבְנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן נוֹשֵׂאת אֶת עַצְמָהּ וְנִתְּנָה עַל גַּבֵּי הַדִּימוֹס. אָמַר רַב אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, מַה כְּתִיב לְהַלָּן (דניאל ו, יח): וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְכִי אֲבָנִים יֵשׁ בְּבָבֶל, אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּרְחָה לָהּ לְשָׁעָה וּבָאת וְיָשְׁבָה לָהּ עַל פִּי הַבּוֹר. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת אֲרִי שֶׁל אֶבֶן וְיָשַׁב עַל פִּי הַבּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, יח): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא, וְאַל תִּתְמַהּ אִם בִּכְבוֹד אוֹתוֹ צַדִּיק כְּתִיב: וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, לִפְנֵי מַלְכֵי תּוֹרָה יִתְיַצָּב. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, אֵלּוּ חַבּוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בִּקְשׁוּ לְצָרֵף שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה (תהלים קה, טו): אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְיַחֵס רֹאשׁ לְשַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יד, כא): וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים הַלָּלוּ: מִשְׁלֵי; שִׁיר הַשִּׁירִים; וְקֹהֶלֶת.

מַה רָאָה משֶׁה לִתֵּן נַפְשׁוֹ עַל עָרֵי מִקְלָט, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִי שֶׁאָכַל אֶת הַתַּבְשִׁיל הוּא יוֹדֵעַ טַעְמוֹ, כֵּיצַד כְּשֶׁהָרַג משֶׁה אֶת הַמִּצְרִי יָצָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּמָצָא לְדָתָן וַאֲבִירָם מְרִיבִין זֶה עִם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יג): וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וגו', רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר זֶה דָּתָן, הִתְחִיל מְבַזֶּה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ (שמות ב, יד): הַלְּהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה כָּךְ, אָמַר כַּמָּה דְבָרִים שָׁמַעְתִּי וְשָׁתַקְתִּי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עַד שְׁפִיכוּת דָּמִים תָּפְסוּ אוֹתוֹ. וְהֵיאַךְ בָּרַח מִלִפְנֵי פַּרְעֹה, דִּכְתִיב (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, אָמַר רַבִּי יַנַּאי בָּא הַקּוֹסְטִינָר לִתֵּן אֶת הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ וְקָהֲתָה הַחֶרֶב מֵעַל צַוָּארוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה שֶׁל שַׁיִשׁ, וּשְׁלֹמֹה מְקַלֵּס אוֹתוֹ (שיר השירים ז, ה): צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. אָמַר רַבִּי אֶבְיָתָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּהֲתָה הַחֶרֶב מִצַּוָּארוֹ וְהִיא נֶהֶפְכָה עַל הַקּוֹסְטִינָר, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, ד): וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה, אָמַר משֶׁה לִי הִצִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא לַקּוֹסְטִינֵר. אָמַר בַּר קַפָּרָא מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת משֶׁה וְהִבְרִיחוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִין בַּמַּלְאָךְ שֶׁמּשֶׁה הוּא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, כָּל אַסְכּוּלֵי פַּרְעֹה, מֵהֶן נַעֲשׂוּ אִלְּמִים, מֵהֶן נַעֲשׂוּ חֵרְשִׁים, וּמֵהֶן נַעֲשׂוּ סוּמִין, וּבָרַח משֶׁה וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ בִּשְׁלִיחוּת הִתְחִיל מְעַכֵּב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי אַתָּה זָכוּר מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְאַסְכּוּלֵי פַרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יא): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם וגו', וְאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַדְתִּי לְךָ וְעַכְשָׁו אֵינִי עוֹמֵד לְךָ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בּוֹא וּרְאֵה שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֶׂה בָּשָׂר וָדָם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה לוֹ פַּטְרוֹן שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם עָלָיו, וְהוּא נִתְפַּס בְּאַנְקְלִיטוֹן, הָלְכוּ וּמָצְאוּ לְפַטְרוֹנוֹ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְפַּס בֶּן בֵּיתְךָ, אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, יָצָא לֵהָרֵג, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אָמְרוּ לְפָנָיו מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִתְפַּס משֶׁה בֶּן בֵּיתֶךָ, אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי פַּרְעֹה, הֲרֵי אִיפוֹמְנִיטָא שֶׁלּוֹ נִקְרִין, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא לֵהָרֵג, אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, יָצָא לֵהָרֵג, וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה. דָּבָר אַחֵר, אָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן וְהוּא נִתְפַּס בַּחֲטָיָה שֶׁלּוֹ וְהֻשְּׁלַךְ לִמְקוֹם חַיּוֹת, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ, דָּנִיֵּאל הֻשְּׁלַךְ לְגוֹב אֲרָיוֹת וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא. דָּבָר אַחֵר, אָדָם עוֹשֶׂה לוֹ פַּטְרוֹן וְהוּא עוֹשֶׂה חֲטָּיָה וְהַדַּיָּן גּוֹזֵר עָלָיו שֶׁיִּשָֹּׂרֵף, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְפַּס אַבְרָהָם בֶּן בֵּיתֶךָ, אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי אַמְרָפֶל, הֲרֵי אִיפוֹמְנִיטָא שֶׁלּוֹ נִקְרִין, הֲרֵי הוּא עוֹמֵד לִשָֹּׂרֵף, אָמַר לָהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, הֻשְּׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים. דָּבָר אַחֵר, אָדָם עוֹשֶׂה לוֹ פַּטְרוֹן וְהוּא נִתְפַּס בַּחֲטָיָה שֶׁלוֹ, וְהַדַּיָּן גּוֹזֵר עָלָיו שֶׁיֻּשְּׁלַךְ בַּיָּם הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן פַּטְרוֹנוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, יוֹנָה הֻשְּׁלַךְ לַיָּם וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, יא): וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה. דָּבָר אַחֵר, אָז יַבְדִּיל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כֵּיוָן שֶׁבָּרַח משֶׁה, הִתְחִיל אוֹמֵר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, טו): וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, מַה יִּשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַבְּאֵר אַף משֶׁה אָמַר שִׁירָה עַל הַבְּאֵר, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְפִי שֶׁאֵרְעָה פָּרָשַׁת רוֹצֵחַ עַל יָדוֹ בְּעָרֵי מִקְלָט.

כי סגר עליהם המדבר. מגדול וחירות שהן מקומות שלנו משני צדדיהם, והים מלפניהם, ואנו מאחריהם, ואם יפנו ללכת למדבר כבר יודיעני כי סגר עליהם המדבר מללכת בו מפני חיות רעות שבו, ואין סגירה אלא חיה רעה, וכה"א אלהים שלח (מלאכו) [מלאכיה] וסגר פום אריוותא (דניאל ו כג), וכתיב ויסגור ה' בעדו (בראשית ז טז), ואמרינן אלו חיות רעות שסיבבו את התיבה להציל את נח מפני הרפאים שביקשו להפכה, ודומה למלת נבוכים ויתאבכו גאות עשן, (ישעי' ט יז), נבוכו עדרי צאן (יואל א יח), מטורפין הם עדרי צאן, כי אין להם מרעה מפני הבצורת, והעיר שושן נבוכה (אסתר ג טו), מעורבבת אין היכר בין קול השמחה ובין קול הצעקה, וכן תרגם אונקלוס מערבלין במערבלא, וכן בדברי רבותינו מירבל הוא דרבל, אלמא נבוכים נבוכו ונתאבכו נבוכה ב' כ' שתיהן יסוד התיבה, וכולן לשון עירבוב וטירוף: