מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת ביניהון [בֵּֽינֵיהֵ֔ן] וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אתעקרו [אֶתְעֲקַ֖רָה] מִן־קדמיה [קֳדָמַ֑הּ] וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃
מדרש שכל טוב
הצילני נא מיד אחי. שהוא בא עלי מכחו של עשו. זש"ה מסתכל [הוית] בקרניא [ואלו] קרן אחרי [זעירה סלקת] ביניהון (דניאל ז ח), זו מלכות בן נצר, ותלת מן [קרניא קדמיתא] איתעקרו מן [קדמיה] (שם), אלו שלש מלכיות הראשונות, [ואלו עינין כעיני אנשא] בקרנא דא (שם), זו מלכות הרשעה שהיא מכנסת עין הרע בממונן של ישראל:
בראשית רבה
הצילני נא מיד אחי מיד עשו, הצל את בני לעתיד לבא, מיד בני בניו, שבאו עליהן מכחו של עשו, הה"ד (דניאל ז): מסתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון, זה בן נצר. ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה, זו שנתנו להם מלכותם, מקדין, וקרוס וקרדידוסי. ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, ופום ממלל רברבן, זו מלכות הרשעה, שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם. אמר רבי יוחנן: כתיב: על קרניא עשר מינה מלכותא, י' מלכין יקומון מן ארעא, כולהון ביוצאי יריכו של עשו הכתוב מדבר, אלא, (שם): מסתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון, זו מלכות הרשעה. ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה, אלו שלושה מלכיות הראשונות. ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, זו מלכות הרשעה, שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם, פלן עתיר, נעבדיניה ארכונונוס, פלן עתיר, נעבדיה בליוטוס. פן יבא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (דברים כב): לא תקח האם על הבנים? דבר אחר: פן יבא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (ויקרא כג): ושור ושה אותו ואת בנו, לא תשחטו ביום אחד?