דניאל ז:יג מדרש: מדרש תהילים, אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ובראשית רבה

אספרה אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה (שמות ד כב) בני בכורי ישראל בחוקה של נביאים (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא. מה כתיב בתריה (שם מב א) הן עבדי אתמך בו. בכתובים (תהלים קי א) נאם ה' לאדוני. ה' אמר אלי בני אתה. וכתוב אחר אומר (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא. ה' אמר אלי בני אתה. א"ר יודן כל הנקמות הללו בחוקו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. כל כך למה שהוא עוסק בתורה. דבר אחר בני אתה. מכאן תשובה לאומרים יש לו בן. ואת מותיב להון בן לי אתה אינו אומר אלא בני אתה כעבד שעושה לו רבו קורת רוח ואומר לו אנא מחבב לך כברי. (ר' הונא אמר לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות ואחת דורו של שמד ואחת דורו של משיח). וכד תיתי שעתיה אומר הקב"ה עלי לבראתו בריה חדשה. וכן הוא אומר אני היום ילדתיך. הא שעתא בריית ליה. וכן הוא אומר (מלכים א-א ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום. וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניה והלא זה בן מעכה וזה בן חגית אלא מה זה עשה רכב ופרשים אף זה עשה כן ומה זה היה בעל מחלוקת אף זה כן ומה זה חמשים איש רצים לפניו אף זה כן:

המלך השני שיעמוד מישמעאל יהיה אוהב ישראל ויגדור פרצותיהם ופרצות ההיכל, וחוצב הר המוריה ועושה אותו מישור כולו ובונה לו שם השתחויה (מסגד) על אבן שתיה, שנאמר וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, ועושה מלחמה עם בני עשו והורג חיילותיו וישבה שביה גדולה מהם, וימות בשלום ובכבוד גדול. ויעמוד מלך גדול מחצר מות ויעשה מלוכה ימים מעטים ויעמדו עליו גבורי בני קדר ויהרגוהו, ויעמידו מלך אחר ושמו מריאו (מרואן) ויקחוהו מאחורי הצאן והאתונות ויעלוהו למלוכה, ויעמדו ממנו זרועות ארבע ויגדרו ההיכל. ולקץ מלכות ארבע זרועות, יעמוד מלך אחר וימעט האיפות והמדות והמשקלות, ויעשה שלש שנים בשלוה, ויהיה קטטה בעולם בימיו, וישלח חיילים גדולים על אדומים ושם ימות ברעב ויהיה עמהם מזון הרבה והוא מונע מהם ואינו נותן להם, ויעמדו בני אדום על בני ישמעאל ויהרגו אותם, ויעמדו בני ישמעאל וישרפו המזון, והנשארים יברחו ויצאו. ואח״כ יעמוד המלך הגדול וימלוך מ"ט שנים, ואלו הם אותותיו: אדמדם שיפן העין, ויש לו שלש שומות – אחת במצחו ואחת בידו הימנית ואחת בזרועו השמאלית, ונוטע נטיעות ויבנה ערים חרבות ויבקע התהומות להעלות המים להשקות נטיעות, ובניו ובני בניו מרובין לאכול, וכל מי שיעמוד עליו ינתן בידו, והארץ שוקטת בימיו, וימות בשלום. ויעמוד מלך אחר ויבקש לכרות מימי הירדן, ויביא רחוקים מארצות נכריות לחפור ולעשות נחל ולהעלות מי הירדן להשקות הארץ, ותפול עליהם חפירת הארץ ויהרגו, וישמעו נשיאיהם ויעמדו על המלך ויהרגוהו. ויעמוד מלך אחר בגבורה ואיש מלחמה, וקטטה בעולם בימיו, וזה לך האות – כשאתה רואה שנפל נירון המערבי שבמערב בהשתחויה של בני ישמעאל בדמשק, נפלה מלכותו ונכנסין ויוצאין במס, ואף מלכות ישמעאל תיפול, ועליהם הוא אומר שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים (ישעיה י"ד ה'), ואיזה זה מרואן השר. אצלו היו גבורי בני קדר קיימים ותפשע עליו פינת מזרחית צפונית ויעלו עליו ויפלו ממנו ג׳ חיילים גדולים בחדקל ובפרס, והוא בורח מפניהם ונלכד ונהרג, ובניו יתלו על העץ. ואח״כ יעמוד מלך עז פנים שלשה חדשים, ואח״כ תמלוך מלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים, שנאמר לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה (מיכה ה' ב'), ויצמח להם משיח בן יוסף ויעלה אותם לירושלם ויבנה בית המקדש ויקריב קרבנות ותרד אש מן השמים ותאכל קרבנותיהם, שנאמר וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ (דניאל י"א י"ד). אם לא זכו – משיח בן אפרים בא, ואם זכו – יבוא משיח בן דוד, ויעמוד מלך רשע ושמו ארמילוס, הוא קרח ועיניו קטנות וצרעת במצחו ואזנו ימנית סתומה והשמאלית פתוחה, ואם ידבר לו אדם טובה יטה לו אזנו הסתומה ואם ידבר לו אדם רעה מטה לו אזנו הפתוחה, והוא בריה דסטנא ודאבנא, ועולה לירושלם ויעורר מלחמה עם משיח בן אפרים בשער מזרחי, שנאמר וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ (זכריה י"ב י'), וישראל גולה למדברי אגמים לרעות במלוחים ובשרשי רתמים מ״ה ימים, ואז נבחנים ונצרפים, שנאמר וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים וגו׳ (שם י"ג ט'). וימות שם משיח בן אפרים וישראל סופדים אותו, ואח״כ יגלה להם הקב״ה משיח בן דוד, וישראל ירצו לסקלו ואומרים לו שקר דיברת שכבר נהרג משיח ואין משיח אחר עתיד לעמוד ויבזוהו, שנאמר נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים (ישעיה נ"ג ג'), והוא חוזר לו ונכסה מהם שנאמר וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ (שם), ובצר להם לישראל הם חוזרים וצועקים מרעב ומצמא, ומיד הקב״ה נגלה להם בכבודו, שנאמר וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו. ומלך המשיח יצמח שם, שנאמר וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא (דניאל ז' י"ג) וכתיב בתריה, וְלֵיהּ יְהִיב שָׁלְטָן, ויפיח באותו ארמילוס הרשע וימיתהו, שנאמר וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע, והקב״ה שורק ומקבץ כל ישראל ומעלם לירושלם, שנאמר אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם (זכריה י' ח'), ותרד אש מן השמים ותאכל ירושלם עד ג׳ אמות ומפנה הזרים הערלים והטמאים מתוכה, ותרד ירושלם בנויה ומשוכללת מן השמים שיש בה שבעים ושתים מרגליות שמבהיקות מסוף העולם ועד סופו, והולכים כל האומות לנוגהן, שנאמר וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ (ישעיה ס' ג'). וירד היכל בנוי מן השמים שהוא קשור בזבול, שכן ראה משה ע״ה ברוה״ק, שנאמר תביאמו ותטעמו. ויושבין ישראל לבטח אלפים שנה ואוכלים בהמות ולויתן וזיז, בהמות שוחטין וזיז קורע לויתן בקרסוליו, ומשה יבא וישחוט זיז שדי. ולקץ אלפים שנה הקב״ה יושב על כסא דין בעמק יהושפט. ומיד השמים והארץ כלין והולכים וכלים והחמה חפרה והלבנה בושה וההרים ימוטו והגבעות תמוטנה כדי שלא יזכירו לישראל עונותיהם, ושערי גיהנם נפתחות בנחל יהושע, ושערי גן עדן במזרח ביום השלישי שנאמר (הושע ו' ב') יְחַיֵּינוּ מִיֹּמָיִם – אלו ימי משיח שהם אלפים שנה. ובַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – זה יום הדין, ואוי לו לכל מי שמת בו, והקב״ה מעבר לפניו כל אומה, ואומר להם אתם שמשתחוים לאלהי כסף וזהב – ראו אם יוכלו להציל אתכם, ומיד עוברים ונשרפים, שנאמר יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה (תהלים ט' י"ח), וישראל באים אחריהם והקב״ה אומר להם למי אתם משתחוים? והם אומרים, כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ (ישעיהו ס"ג ט"ז) וגו׳. ואו״ה אומרים מתוך גיהנם, נראה אם ישפוט את ישראל עמו כמו ששפט אותנו. מיד הקב״ה עובר עם ישראל באמצע גיהנם, ונעשה לפניהם כמים קרים, שנאמר וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וגו׳ (מיכה ב' י"ג) ואומר כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה (ישעיהו מ"ג ב'). ובאותה שעה ננערין פושעי ישראל לגיהנם י״ב חדשים, ואח״כ הקב״ה מעלה אותם ויושבים בגן עדן ומתענגים מפירותיה, שנאמר וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (ישעיה ס' כ"א).

ה' ימלוך לעולם ועד, אמרו חז״ל אמר להם משה לישראל ראיתם הנסים והגבורות שעשה לכם הקב״ה, יותר ויותר הוא עתיד לעשות לכם לעתיד לבוא בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה מלחמות וצרות ויצר רע ושטן ומלאך המות שיש להם רשות לשלוט בעולם, אבל לעולם הבא אין בו לא צרות ולא אנחות ולא שעבוד ולא יצר הרע ולא שטן ולא מלאך המות שנאמר ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים (ישעיה כ') וכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (שם כ״ה). וכשיגיעו ימות המשיח יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל לפי שישמע שישראל הם בלא מלך ויושבין לבטח. מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלם, ויאמר פרעה שוטה היה שגזר להרוג את הזכרים והניח את הנקבות, ובלק טפש היה שרצה לקללם ולא היה יודע שאלהיהם היה מברכם, המן היה משוגע שרצה להרגם ולא היה יודע שאלהיהם יכול להצילם, אבל אני לא אעשה להם כן, אלא אעלה ואלחם עם אלהיהם תחלה ואח"כ אהרוג אותם שנאמר יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, ויאמר לו הקב״ה רשע! עמי אתה מבקש לעשות מלחמה? בחייך אני אעשה עמך [כלה], מיד יוריד עליו אבני אלגביש שהם גנוזות ברקיע ויגוף אותם מגיפה גדולה, שנאמר וזאת המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם (זכריה י״ד י״ב). ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים, ושמו ארמילוס, ואלו הן אותותיו: יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי ויהיה לו צרעת במצחו ואזנו הימנית סתומה והשמאלית פתוחה, וכשיבא האדם לדבר אליו טובות מטה לו אזנו הסתומה ואם ירצה אדם לדבר אליו רעה יטה לו אזנו הפתוחה, ויעלה לירושלם ויהרוג משיח בן יוסף, שנאמר והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד (זכריה י״ב י'), ואח״כ יבא משיח בן דוד בענן שנאמר וארו עם ענני שמיא כבר אנש (דניאל ז') וכתיב בתריה ולה יהב שלטן ויקר ומלכו, וימית ארמילוס הרשע, שנאמר וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה י״א), ואח״כ יקבץ הקב״ה נדחי ישראל המפוזרים לכאן ולכאן, שנאמר אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו (זכריה י' ח'), ויהיו תלוים בירושלם שבעים ושתים מרגליות שהן מבהיקות מסוף העולם ועד סופו, ואו״ה ילכו לאותה אורה, שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך (ישעיה ס'). וההיכל יוריד הקב״ה מן השמים כמו שהראהו הקב״ה למשה שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה'. וישבו שם ישראל אלפים שנה ואוכלין את לויתן, ולקץ אלפים שנה ישב הקב״ה על כסא דין בעמק יהושפט, ומיד השמים והארץ נחלפים וחמה ולבנה בושים שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיה כ״ד). ומנין שביום השלישי (באלף השלישי) יהיה הדין? שנאמר ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע י'), זה הדין. והקב"ה מביא כל אומה ולשון ויאמר להם למי עבדתם בעולם שהלך ולמי השתחויתם? והם אומרים לאלילי כסף ולאלילי זהב, ויאמר להם הקב״ה עברו אתם באש הזה ואלהיכם אם יכולין להציל אתכם יצילו. מיד הם עוברים ונשרפים שם שנאמר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים (תהלים ט'). ואח״כ ישראל באים ואומר להם הקב״ה למי עבדתם? מיד עונים כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך (ישעיה ס״ג). מיד הקב״ה יצילם מדינה של גיהנם ויושבין בגן עדן ומתעדנין מפירותיה שנאמר וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום (תהלים ל״ז). ואח״כ מחדש להם הקב״ה שמים וארץ שנאמר כי הנני בורא שמים. חדשים וארץ חדשה (ישעיה ס״ה). והארץ שעתיד הקב״ה לחדשה תוציא אילנות טובות וכל מיני מגדים, והכל חיין לעולם ולעולמי עולמים. מי שעשה נסים ונפלאות בימים ההם הוא יעשה נסים ונפלאות עמנו בימים האלה ובזמן הזה ויקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו לירושלם, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן.