דניאל ח:ה מדרש: אוצר מדרשים ופרקי דרבי אליעזר

המלך השמיני – זה אלכסנדרוס מקדון שמלך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב וגו׳ וצפיר העזים הגדיל עד מאד וגו׳ (דניאל ח׳:ה׳). ולא עוד אלא שבקש לעלות לשמים ולידע מה יש שם, ועשה לו מטה וקשר בה שני נשרים, ותלה בה בשר מלמעלה מהן כדרך קלוסין, וכשהיו רואין אותו בשר היו פורחין ועולין עד שראה כל הישוב לפניו כטבעת ביד. ולא עוד, אלא שביקש לילך אל ארץ החשך ולידע מה יש שם, ונכנס למדינה שכולה נשים וכו׳ עד אדם ובהמה תושיע ה׳ (עי׳ תמיד ל״ב, ויקרא רבה פכ״ז ותנחומא פ' אמור, ושם מסיים בפסוק "אדם ובהמה תושיע ה׳").

ס״ב) עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: המלך הראשון – זה הקב״ה שהוא מלך בשמים ובארץ, שנאמר אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מ״ד). המלך השני – זה נמרוד שמלך מסוף העולם ועד סופו, ולא עוד אלא שהיו כל הבריות במקום אחד יראים מפני המבול (צ״ל במקום אחד בבבל יראים ממנו) ונמרוד היה מלך עליהם, שנאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל (בראשית י'). המלך השלישי – זה יוסף, שנאמר וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף כי חזק הרעב וגו׳ (שם מ״א). המלך הרביעי – זה שלמה, שנאמר ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים (מ״א ה׳). המלך החמישי – זה אחאב, שנאמר חַי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ (שם י"ח י'). המלך הששי – זה נבוכדנצר, שנאמר ובכל די דיירין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנת רישא די דהבא (דניאל ב׳). המלך השביעי – זה כורש, שנאמר כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ אלהי השמים (דהי״ב ל״ו). המלך השמיני – זה אלכסנדרוס מוקדון, שנאמר ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על כל הארץ (דניאל ח׳). המלך התשיעי – זה מלך המשיח, שנאמר וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (תהלים ע״ב). המלך העשירי – חוזרת המלכות לבעליה, והוא הקב״ה, שנאמר אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים (ישעיה מ״ד) וכתיב והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד (זכריה י״ד).

הַמֶּלֶךְ הַשְּׁמִינִי הוּא אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוּקְדּוֹן שֶׁמָּלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״. ״עַל פְּנֵי הָאָרֶץ״ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ״עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרָצָה לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וְלֵידַע מַה בַּשָּׁמַיִם, וְלֵירֵד בַּתְּהוֹמוֹת וְלֵידַע מַה שֶׁבַּתְּהוֹמוֹת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לִקְצוֹת הָאָרֶץ וְלֵידַע מַה שֶׁבִּקְצוֹת הָאָרֶץ. וְחָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּתוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.