דניאל ח:ח מדרש: מדרש אגדה, פרקי דרבי אליעזר ושמות רבה

ועז משולשת. זה יון, שכתב בה (וצפיר) [והגה צפיר] העזים בא מן (הצפון) [המערב] וגו' (דניאל ח ח), והעמידה שלשה מלכים אלכסנדרוס מוקדון וגסקלנס ואנטונינוס:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, מוֹשְׁלָן וְאָבְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״ וְכוּ'. ״עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״ – זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁהִיא כְּעֶגְלָה דָּשָׁא. ״עֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת״ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עַד מְאֹד״. ״וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ״ – זוֹ מַלְכוּת מָדַי וּפָרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתָ – מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״. ״וְתֹר״ – אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן תּוֹר, אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית ״תּוֹר״ זֶה שׁוֹר. אֵין לָאָרֶץ כְּשֶׁיִּצָּמֵד שׁוֹר זָכָר עִם נְקֵבָה יִפְתְּחוּ וִיסַדְּרוּ אֶת כָּל הַמַּעֲמַקִּים, כְּדֵין אָמַר: ״חֵיוְתָא רְבִיעָתָא״. ״וְגוֹזָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כְּגוֹזָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע״, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב בִּתְפִלָּה וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. ״וְגוֹזָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּגוֹזָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי״.

משכן העדות מה העדות? זו תורה, שהם יגעים בה. אמר האלהים: בזכות התורה, ובזכות הקרבנות, אני מציל אתכם מגיהינום. וכן לאברהם אבינו הראה הקב"ה: התורה, והגיהינום, והקורבנות, וגליות, שנאמר (בראשית טו): והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה, זו תורה. וגיהנם, שנאמר (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק והקרבנות מנין? דכתיב (בראשית טו): עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל. וגליות מנין? שנאמר: אימה, זו בבל, שנאמר (חבקוק א): איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא. חשכה, זו מדי, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה. גדולה, זו יון, שנאמר (דניאל ח): וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים. נופלת עליו, זו אדום, שנאמר (ירמיה מט): מקול נפלם רעשה הארץ. אמר הקב"ה: כל ימים שיהיו בניך עסוקים בתורה ובקרבנות, הם ניצולים מהן, אלא עתידין בניך לבטל הקרבנות. במה אתה מבקש שישתעבדו בניך, בגיהנם או בגליות? אמר רבי חנינא בר פפא: אברהם בירר לו הגליות. ומנין? שנאמר (דברים לב) אם לא כי צורם מכרם, זה אברהם, שנאמר (ישעיה נא): הביטו אל צור חוצבתם. וה' הסגירם - שהסכים הקב"ה אחריו. אמר ר' הונא, בשם ר' אחא, וזקן אחר בשם רבי: עמד לו אברהם תמה, ולא היה יודע מה שיברור לו, עד שאמר לו הקב"ה, שיברור את הגליות, שנאמר (תהלים סו): הרכבת אנוש לראשנו, שעבדתנו בגליות. באנו באש ובמים, זו גיהנם, חציו אש וחציו ברד. ותוציאנו לרויה, הוי, ואלה פקודי המשכן משכן העדות. מהו העדות? שכל זמן שישראל עוסקין בתורה ובקרבנות, תהא עדות להם, שאינם יורדין לגיהנם: