וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַ֚ד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ׃
בראשית רבה
ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו'. כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו'. ואשמע אחד, זה הקב"ה, שנאמר (דברים ו): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. קדוש, כי הכל אומרים לפניו קדוש. מדבר, גזר גזירות קשות על בריותיו, וקוץ ודרדר תצמיח לך. ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר. רבי הונא, לפלניא. תירגם עקילס, לפנימי, זה אדם הראשון, שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת, (דניאל ח) עד מתי החזון התמיד, גזרה, שנגזרה על אדם הראשון לעולם היתה, אתמהא?! (שם) והפשע שומם כך יהיה, פשעו שומם עליו בקבר?! תת וקדש וצבא מרמס, כך יהיה הוא ותולדותיו עשויים מרמס, לפני מלאך המות?! (שם) ויאמר אלי: עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות וגו'. ר' עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק: בכל מקום שיש ערב, אין בוקר, וכל מקום שיש בוקר אין ערב? אלא לכשיעשה בקרן של עובדי כוכבים ערב, וערבן של ישראל בוקר. באותה שעה: ונצדק קדש, באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה, הדא הוא דכתיב: ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו:
תנחומא בובר
[הן האדם]. זש"ה ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר (דניאל ח יג), מהו פלמוני, ר' יוחנן אמר זה מיכאל, שהוא עומד לפנים, ר' חנינא אמר זה גבריאל, המדבר בישראל, שהיה אומר עד מתי החזון התמיד (שם שם), עד מתי הנבואה מסתלקת מישראל, והפשע שומם (שם), זה בית המקדש, ששמם בעונותינו. תת (קדש) [וקדש] (שם), אין קודש אלא ישראל, שנאמר קדש ישראל לה' (ירמיה ב ג). וצבא מרמס (דניאל שם), עד מתי הן מרמס לאומות העולם. ויאמר אלי [עד] ערב בקר (שם שם יד), עד מתי גזירות הרעות עד שיעשה ערבן של ישראל בקר, באותה שעה ונצדק קדש (שם).
תנחומא בובר
ד"א ואשמעה אחד קדוש מדבר וגו', א"ל כל גזירות הרעות של מי הן, א"ל (לאדם) [של אדם] הראשון, עד מתי החזון התמיד והפשע שומם, את משיבו מן הגזירות, שכתיב בו כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט). תת (קדש) [וקדש] וצבא מרמס, אלו בניו של אדם הראשון שנגזרה עליהם מיתה. ויאמר אלי עד ערב בקר, עד שיבא בקרו של עולם הבא. וכשנגזרה עליו מיתה וגזירות רעות, התחיל עליו הקב"ה מקונן הן האדם.