וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃
אוצר מדרשים
ועוד שבתי לתפלה לפני ה׳ בצום ושק ואפר עד שראיתי והנה יד נגעה בי והעמידני על רגלי ויאמר אלי, שאל לך איש צדיק מה תשאל, ואשאלהו ואמרתי לו באחרית האלה כיצד יתקבצו כל ישראל מארבע כנפות הארץ, ואיך תהיה יציאתם מתחת יד המלכיות, ואם יוצאים לאנה הם יוצאים, וכיצד תהיה הליכתם ומה יוכלו לעשות? ארצה שתגיד לי הדברים הללו וכיוצא בהם עד סוף כל הדבר. ויענני מדלתות השמים ויאמר לי: באחרית מלכות בני ישמעאל, יצאו הרומיים על ירושלם ועושים מלחמה עם בני ישמעאל והארץ תכבש לפניהם, והם באים בתוכה והורגים בה הרבה מבני ישמעאל ומפילים בה חללים הרבה ושובים מבנות ישמעאל שביה גדולה, ומוציאין מוחות מהתינוקות ושוחטין בכל יום תינוקות ליש"ו, ובאותו העת יצר לישראל מאד, ובאותו זמן יעיר ה׳ שבטי ישראל ויבואו לירושלם עיר הקדש וימצאו בתורה כתוב וה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן (שמות י"ג כ"א). ועוד כתיב כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (ישעיה נ"ב י"ב), והם מהלכים בעב וערפל ויעשו מלחמה עם האדומיים ויהרגו מהם הרג רב, ויצא שמם בעולם שבאו השבטים, ובעת ההיא יתקיים בישראל הפסוק וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר (דניאל י״ב א'), ויעמדו האומות על ישראל והורגים מהם הרג רב ופושעים מעמי הארץ הרבה, ומענים בכבלים הרבה מן החסידים כדי לעזוב תורת ה׳, ועוד שהם בזו הצרה ימים מעטים יביא ה׳ רוח גדול וחזק ורעב גדול ועב שחור שלא נראה בעולם כמוהו, ומתוך אותו הרוח יפזר הקב״ה השבטים בכל עיר ועיר, ועליהם נאמר מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה (ישעיה ס' ח'), ויתקבצו מישראל אל ירושלם מעט אנשים ולא ימצאו לחם, ויחזיר הקב״ה לישראל החול לסולת, ועל העת ההיא נאמר יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים (תהלים ע"ב ט"ז), (עי׳ מדרש קהלת פ׳ מה שהיה). ויעמוד נחמיה בן חושיאל ועושה אותיות בדבר ה׳, ויעמוד מלך וכופר בדין, ומראה עצמו כעובד ה׳, ולבו לא נכון עמו. ויצא רעם גדול בעולם ויפחדו ממנו כל העולם, ויתקבצו ישראל אל נחמיה בן חושיאל, ומלך מצרים ישלים עמו ויהרוג כל המדינות אשר סביבות ירושלם כגון טבריה ודמשק ואשקלון, וישמעו או״ה ותפול עליהם אימה ופחד. והאות אשר יהיה באותו העת כי הכוכבים ייראו כדם, ועל אותו העת נאמר הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם (יואל ג׳ ד׳), ומשלח הקב"ה באו"ה מכות עשר כמו ששלח במצרים, לקיים מה שנאמר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה׳ שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ (ישעיה י"א י"א). אמרו שיש ברומי אבן של שיש והיא דמות נערה יפה מראה מששת ימי בראשית, ובאין בני בליעל מאו״ה ושוכבין אתה ומתעברת, ולקץ תשעה חדשים מתבקעת ויצא בן זכר דמות אדם, ארכו י״ב אמות ורחבו ב׳ אמות ועיניו אדומות עקומות, שער ראשו אדום כזהב ופעמי רגליו ירוקים, ויש לו שני קדקדים וקוראין אותו ארמילוס. ויבא אצל אדום ויאמר להם משיחכם אני, אני הוא אלהיכם, ומטעה אותם ומיד הם מאמינים בו והם ממליכים אותו ומתחברין כל בני עשו ובאין אצלו, והולך ומבשר לכל המדינות ואומר לבני עשו הביאו לי תורתי שנתתי לכם, ועוד באין או״ה והם מביאים ספר... ואומר להם הוא שנתתי לפניכם ואומר להם אני ה׳ אלהיכם ואני משיחכם ואלהיכם, ובאותה שעה משגר לנחמיה וכל ישראל, ואומר להם הביאו לי תורתכם והעידו לי שאני אל. ומיד כל ישראל תמהין ומתפחדין, ובאותה שעה יעמוד נחמיה ושלשה אנשים עמו מבני אפרים והולכים עמו וס"ת עמם וקוראים לפניו אנכי ולא יהיה לך, והוא אומר אין בתורתכם כלום מזה? אני (איני?) מניח אתכם עד שתאמינו שאני אלוה כדרך שהאמינו בי או״ה, ומיד עומד כנגדו נחמיה ואומר לו אין אתה אלוה אלא שטן, ואומר להם ארמילוס מדוע כזבתם בי, אצוה להרוג אתכם, ואומר לעבדיו תפשוהו לנחמיה, ומיד יקום ושלשים אלף גבורים מישראל ועושה עמו מלחמה והורג ממחנה ארמילוס מאתים אלף, ויחרה אף ארמילוס ויקבץ כל חיילי או״ה, ועושה מלחמה עם בני ישראל והורג מישראל אלף אלפים ועוד, הרג את נחמיה בעת צהרים, ועל אותה העת נאמר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה׳ אלהים וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר (עמוס ח׳ ט׳), והנשאר מישראל יברחו אל מדבר העמים וישבו שם ארבעים וחמשה יום בלא לחם ובלא מים כי אם עשב השדה יהיה מאכלם, ולאחר מ״ה יום יבא ארמילוס וילחם במצרים וילכדה, שנאמר וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה (דניאל י״א מ״ב), וחוזר ומשים פניו אל ירושלם להחריבה פעם שניה, שנאמר וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנוֹ.