דניאל יא:מה מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, אוצר מדרשים ופרקי דרבי אליעזר

(בראשית כא לג) ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים ר׳ יהודה ור׳ נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק בשלמא למ״ד פרדס היינו דכתיב ויטע (אשל בבאר שבע ואמר ריש לקיש שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים) אלא למ״ד פונדק מאי ויטע כדכתיב (דניאל יא מה) ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש (בראשית כא לג) ויקרא שם בשם ה׳ אל עולם אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא (ע״ב) אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם שמו של הקב״ה בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אל עולם אכלתם הודו וברכו למי שאמר והיה העולם:

כח (בראשית כ״א:ל״ג) ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר פרדם וחד אמר פונדק בשלמא למ"ד פרדס היינו דכתיב ויטע (אשל בבאר שבע ואמר ריש לקיש שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים) אלא למ"ד פונדק מאי ויטע כדכתיב (דניאל י״א:מ״ה) ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש (בראשית כ״א:ל״ג) ויקרא שם בשם ה' אל עולם אמר ריש לקיש אל תיקרי ויקרא (ע"ב) אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם שמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אל עולם אכלתם הודו וברכו למי שאמר והיה העולם.

בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (דניאל י"א מ"ה). ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול ותוקע בשופר שלש פעמים, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול (ישעיה כ״ז י״ג), ואותו שופר הוא קרן ימינו של איל יצחק, והקב״ה מאריך אותו עד אלף אמה, ותוקע תקיעה ומתגלה משיח בן דוד ואליהו, והולכים שניהם אצל ישראל שהם במדבר העמים ואומר להם אליהו, זה הוא המשיח, ומשיב את לבם ומחזק את ידם, שנאמר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ (ישעיה ל״ה ג׳ ד׳), וישמעו כל בני ישראל קול השופר וידעו כי פדה את ישראל, שנאמר כי פדה ה׳ את יעקב (שם), ובאו האובדים בארץ אשור. ומיד נופל פחד ה׳ בעמים ועל כל הגוים, וישראל חוזרים עם המשיח עד שיבואו למדבר יהודה ומתועדים עם כל בני ישראל, ויבואו אל ירושלם ויעלו במעלות בית דוד הנשארות מן ההרס, וישב שם המשיח. וישמע ארמילוס כי עמד לישראל מלך, ויקבץ חיילות מכל או״ה ויבאו למלך המשיח ולישראל, והקב״ה ילחם בעד ישראל, ואומר למשיח שב לימיני, והמשיח אומר לישראל, התקבצו והתיצבו וראו את ישועת ה׳, ומיד הקב״ה יוצא ונלחם בם, שנאמר וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם (זכריה י״ד ג'), וכתיב בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ (צפניה ג' כ'). אמן, יקרב אותה העת ואותו הזמן.