תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על דניאל י:א

בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה׃

שיר השירים רבה

לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דָּרַשׁ רַבִּי פַּפִּיס (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, דָּן יְחִידִי לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאֵין לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפִּיס שֶׁלֹא לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, לְפִי שֶׁהַכֹּל בֶּאֱמֶת וְהַכֹּל בַּדִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ישעיה ו, א): וָאֶרְאֶה אֶת ה' ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָֹּׂא. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כִּסֵּא שֶׁמַּפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, (מלכים א כב, יט): וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה, וַהֲלֹא הַכֹּל יְמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים, אֵלּוּ מַכְרִיעִין לְכַף זְכוּת וְאֵלּוּ מַכְרִיעִין לְכַף חוֹבָה. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא (דניאל י, א): וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדוֹל, אֱמֶת הַדָּבָר כְּשֶׁנַּעֲשָׂה צָבָא גָדוֹל, דִּכְתִיב (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, מַהוּ אֱמֶת, אָמַר רַבִּי אַיְבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַה', הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן (מלכים א כב, כג): וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה, זֶה בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן, וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר הָדֵין קְרָיָה דְּרַבִּי פַּפִּיס וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, אֶלָּא הוּא חוֹתֵם יְחִידִי לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאֵין בְּרִיָּה חוֹתֶמֶת עִמּוֹ, וּמַהוּ חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רַבִּי בִּיבֵי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר, אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, כא): אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, אִם אֱמֶת לָמָּה רָשׁוּם, וְאִם רָשׁוּם לָמָּה אֱמֶת, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם הַדִּין רָשׁוּם, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין, אֱמֶת. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ וְלָמָּה הוּא אֱמֶת, אל"ף בְּרֹאשׁ הָאוֹתִיּוֹת, מ"ם בָּאֶמְצַע, תי"ו בְּסוֹפָן, לוֹמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, אֲנִי רִאשׁוֹן, שֶׁא קִבַּלְתִּי מַלְכוּתִי מֵאַחֵר, וַאֲנִי אַחֲרוֹן, שֶׁאֵינִי מוֹסְרָהּ לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם. וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי שֵׁנִי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פרק מלאפסוק הבא