דניאל י:ד מדרש: מדרש תנחומא, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, בראשית רבה ושמות רבה

וְלָמָּה נִדְבַּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ? בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ' (ירמיה לא, יד). וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ' (ירמיה לא, טו). וְאַף בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא נִדְבַּר עִם הַנְּבִיאִים אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָנִיֵּאל, וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי (דניאל ח, ב). וְכֵן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדֶּקֶל (דניאל י, ד). וְכֵן יְחֶזְקֵאל אוֹמֵר: וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר (יחזקאל א, א). זֶה חִדֶּקֶל. מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ (יחזקאל ג, כב).

‎וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח. יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת כְּלָל בַּתְּחִלָּה וּפְרָט לְבַסּוֹף. אֵלּוּ הֵן: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים (שמות יט, ו) פְּרָט. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ו) כְּלָל. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה (במדבר יט, ב) כְּלָל. אֲדֻמָּה פְּרָט. זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כְּלָל. כָּל בֶּן נֵכָר פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבִּפְרָט. זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח. אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ (במדבר ט, ג). כָּל בֶּן נֵכָר, אֶחָד יִשְׂרָאֵל רָשָׁע, וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמָע. וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף, עֶבֶד אִישׁ וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה וְקָטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִקְנַת כָּסֶף, מִכָל מָקוֹם.

ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים. מלמד שהיו כל הארצות כשרות לדבור עד שלא נתקדשה א"י אבל משנתקדשה א"י לא היה דבור על הנביאים בכל מקום אלא על המים שנאמר (יחזקאל א' ג') היה היה דבר ד' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר: ואומר (דניאל ח' ב') ואני הייתי על אובל אולי (דניאל י' ד') ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל: וכן יונה לא היה מדבר עמו אלא על המים, ר' יהודא אומר אף בתחלה לא היה מדבר עם הנביאים אלא על המים שנאמר היה היה. ר' נחמיה אומר בתחלה היה דבר עם הנביאים בכל מקום מה ת"ל היה היה דבר ד' אל יחזקאל שלא היתה רוח הקודש תדירה עליו: בארץ מצרים. יכול בכרך ת"ל בארץ בשדה לא היה מידבר עמו מדבר היה עמו חוץ לכרך וכן משה אומר לפרעה (שמות ט' כ"ט) בצאתי את העיר ומה תפלה קלה לא נתפלל בתוך הכרך דבר חמור לא כ"ש ומפני מה לא דבר עמו בתוך הכרך מפני שהיא מליאה גלולים ועדיין אני אומר דיבר עם משה חוץ לכרך אבל כשהיה משה מדבר עם אהרן לא היה מדבר עמו חוץ לכרך ת"ל ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים מקיש דברות אהרן לדברות משה מה משה חוץ לכרך אף אהרן חוץ לכרך מה משה בכה אמר אף אהרן בכה אמר מה משה אלהים לפרעה אמר דבר ולא ירא אף אהרן אלהים לפרעה אמר דבר ולא ירא. מה משה נזכר על הפרה ועל המאור ועל השמן המשחה ועל קטרת הסמים אף אהרן נזכר על הפרה ועל המאור ועל שמן המשחה ועל קטרת הסמים ת"ל ויאמר ד' אל משה ואל אהרן מקיש גדולתו של אהרן לגדלתו של משה: לאמר. ר' אליעזר אומר מנין שכסדר דברות שהיו במדבר כך היו בארץ מצרים אין צריך דין הוא נאמר כאן דבר ונאמר דבר במדבר (ויקרא י"א א') מה דבר האמור במדבר אהרן שמע תחלה ושנה תחלה אף דבר האמור כאן אהרן שמע תחלה ושנה תחלה, מה לי קדם אהרן את הבנים במדבר שכן נמשח בשמן המשחה יקדים אהרן את הבנים כאן שהרי לא נמשח בשמן המשחה ת"ל ויאמר ד' אל משה ואל אהרן [בארץ מצרים לאמר] מלמד שאהרן קדם את הבנים: ומנין שהבנים קודמין את הזקנים אין צריך דין הוא נאמר כאן דבר ונאמר להלן דבר במדבר מה דבר האמור במדבר בנים קדמו את הזקנים אף דבר האמור כאן בנים קדמו את הזקנים מה לי בנים קדמו את הזקנים במדבר שכן קדמו להעלות בהר יקדמו בנים את הזקנים כאן שהרי לא קדמו לעלות בהר ת"ל ואל בניו דבר מלמד שהבנים קודמים לזקנים. ומנין שהזקנים קודמין את ישראל אין צריך דין הוא נאמר כאן דבר ונאמר דבר במדבר מה דבר האמור במדבר זקנים קודמין את ישראל אף דבר האמור כאן זקנים קודמין את ישראל מה לי קדמו זקנים את ישראל במדבר שכן נתקדשו ברוח הקדש יקדמו זקנים את ישראל כאן שהרי לא נתקדשו ברוח הקדש ת"ל (שמות י"ב כ"א) ויקרא משה לכל זקני ישראל מלמד שהזקנים קודמין את ישראל.