דניאל י:יב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב וקוהלת רבה

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וגומר איש ימיני. מה נפשך אי ליחוסיה קא אתא ליחסיה וליזיל עד בנימין בר יעקב מאי שנא הני תרתי ותו לא. תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו. בן שמעי בן ששמע אל תפלתו. בן קיש שהקיש על דלתי רחמים ופתחו לו. קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי אמר רב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה רבה בר רב הונא ורבה בר בר חנה משמיה דרבי יהושע בן לוי אמרו אביו מבנימין ואמו מיהודה ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו משפחת יהודה אומרת אנא גרמי דמתיליד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא ומשפחת בנימין אומרת מיני קאתי רבא אמר כנסת ישראל היא דקאמרה להך גיסא ולהך גיסא ראו מה עשה לי יהודה ומה שלם לי ימיני. מה עשה לי יהודה (דף יג) דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא שאלמלי לא היה שמעי בן גרא וקטליה דוד לא הוה מתיליד מרדכי דמקני ביה המן וגרם צער לישראל, ומה שלם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג שאלמלי לא היה אגג וקטליה שאול לא הוה מתיליד המן דמקני ביה מרדכי וגרם ליה צערא לישראל ורבי יוחנן אמר לעולם מבנימין קאתי ואמאי קרו ליה יהודי על שם שכפר בעבודה זרה שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי שנא׳ (דניאל ג יב) איתי גוברין יהודאין די מנית יתהון וגומר:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

כג בִּימֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה כַּפְנָא וּמוֹתְנָא, אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִיבָּעִי רַחֲמֵי אַתַּרְתֵּי, לָא אֶפְשָׁר! אֶלָּא לִיבָּעִי רַחֲמֵי אַמּוֹתְנָא וְכַפְנָא נִסְבֹּל. אָמַר לְהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: נִיבָּעִי רַחֲמֵי אַכַּפְנָא, דְּכִי יָהִיב רַחֲמָנָא שׂוֹבְעָא, לְחַיֵּי הוּא דְּיָהִיב, דִּכְתִיב: (תהילים קמ״ה:ט״ז) "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן". וּמְנָא לָן דְּלָא מַצְלִינָן אַתַּרְתֵּי? דִּכְתִיב: (עזרא ח׳:כ״ג) "וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת". מִכְלַל, דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי. בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חַגַּי: מֵהָכָא: (דניאל ב׳:י״ח) "וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה". מִכְּלַל, דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי. בִּימֵי רַבִּי זֵירָא גָּזוּר שְׁמָדָא, וְגָזוּר דְּלָא לְמֵיתַב בְּתַעֲנִיתָא. אָמַר לְהוּ רַבִּי זֵירָא: נְקַבְּלִינֵיהּ עִלָּוָן, וּלְכִי בָּטִיל שְׁמָד לִיתְבֵיהּ. אַמְרֵי לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אָמַר לְהוּ: דִּכְתִיב: (שם י) "וַיֹּאמֶר אֵלַי: אַל תִּירָא דָּנִיֵּאל, כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ".
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד נבעי רחמי אתרתי לא אפשר אלא לבעי רחמי אמותנא וכפנא נסבול אמר להו רבי שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהלים קמה טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. ומנא לן דלא מצלינן אתרתי דכתיב (עזרא ח כג) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת מכלל דאיכא אחריתי. במערבא אמרי משמיה דר׳ חגי מהכא (דניאל ב יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה מכלל דאיכא אחריתי. בימי רבי זירא גזור גזירה דלא למיתב בתעניתא אמר להו רבי זירא נקבליניה עילוון ולכי בטיל גזירה ליתביה אמרי ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (שם י) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך:
שאל רבBookmarkShareCopy