הושע ב:יג מדרש: עין יעקב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

[תַּנְיָא: תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ, וּמַעֲלֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ אֲפִלּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ, וְאָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ אָסוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא אוֹתָהּ שַׁבָּת בִּלְבַד. וְתַנְיָא אִידָךְ: וְנוֹהֵג אֵבֶל מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ אָסוּר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָא אוֹתָהּ שַׁבָּת בִּלְבַד. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁלָשְׁתָּן, מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, דִּכְתִיב: (הושע ב׳:י״ג) "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ". מַאן דְּאָמַר: מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית, מֵ'חַגָּהּ', וּמַאן דְּאָמַר: כָּל הַחֹדֶשׁ כֻּלּוֹ אָסוּר, מֵ'חָדְשָׁהּ'. מַאן דְּאָמַר: כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אָסוּר, מִ'שַּׁבַּתָּהּ'.

(דף קמה ע״ב) יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אסי קמיה דרבי יוחנן ויתיב רבי יוחנן וקא מנמנם א״ל רבי חייא בר אבא לר׳ אסי מפני מה עופות שבבבל שמנים. א״ל כלך למדבר עזה ואראך שמנים מהם. מפני מה מועדים שבבבל שמחים. מפני שהם עניים. מפני מה ת״ח שבבבל מצויינים. לפי שאינן בני תורה. מפני מה בבליים עובדי כוכבים מזוהמים מפני שאוכלים שקצים ורמשים. איתער בהו רבי יוחנן אמר להו דרדקי לא כך אמרתי לכם (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו אמרו ליה ולימא לן מר איזה מהם. מפני מה עופות שבבבל שמנים מפני שלא גלו שנא׳ (ירמיה מח יא) שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ובגולה לא הלך. והכא מנלן דגלו דתניא רבי יהודה אומר נ״ב שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר (שם ט ט) על ההרים אשא בכי ונהי וגו׳ (שם) מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו בהמה בגימטריא נ״ב. א״ר יעקב א״ר יוחנן כולם חזרו חוץ מקולייס האיספנין דאמר רב הני מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם והאי כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק. מפני מה מועדים שבבבל שמחים מפני שלא היו באותה קללה דכתיב (הושע ב יג) והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה וכתיב (ישעיה א יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח. מאי היו עלי לטורח. א״ר אלעזר אמר הקב״ה לא דיין לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזרה קשה אביא עליהן. א״ר יצחק אין לך כל רגל ורגל שלא באתה בולשת לציפורי. ואמר רבי חנינא אין לך כל רגל ורגל שלא בא לטבריא אגמון וקמטון ובעל זמורה. מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצויינין לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי:

שבת פרק כב חבית - קג יָתִיב רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַב אַסִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְיָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן וְקָא מְנַמְנֵם. אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לְרַבִּי אַסִי: מִפְּנֵי מָה עוֹפוֹת שֶׁבְּבָבֶל שְׁמֵנִים? אָמַר לֵיהּ: כַּלֵּךְ לְמִדְבַּר עַזָּה, וְאַרְאֶךָ שְׁמֵנִים מֵהֶם. מִפְּנֵי מַה מּוֹעֲדִים שֶׁבְּבָבֶל שְׂמֵחִים? מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲנִיִּים. מִפְּנֵי מַה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִים? לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. מִפְּנֵי מַה בַּבְלִיִּים מְזֹהָמִים? מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אִתְּעַר בְּהוּ רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לְהוּ: דַּרְדְּקֵי, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: (משלי ז׳:ד׳) "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ"! אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ, שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אָמְרֵהוּ! וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ! אָמְרוּ לֵיהּ: וְלֵימָא לָן (איזי מיהת) [מַר אֵיזֶה מֵהֶם]. מִפְּנֵי מָה עוֹפוֹת שֶׁבְּבָבֶל שְׁמֵנִים? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו מ״ח:י״א) "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו, וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְגוֹ', וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ" וְגוֹ'. וְהָכָא, מְנָלָן דְּגָלוּ? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ט) "עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְגוֹ' (שם) "מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ". "בְּהֵמָה" בְּגִימַטְרִיָּא, חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֻּלָּן חָזְרוּ, חוּץ מִקּוּלְיָס הָאִיסְפָּנִין. דְּאָמַר רַב: הַנֵי מַדְרֵי דְּבָבֶל מְהַדְּרֵי מַיָּא לְעֵין־ עֵיטָם, וְהַאי, כֵּיוָן דְּלָא שָׁרִיר שִׁידְרֵיה, לָא מָצִי סָלִיק. מִפְּנֵי מַה מּוֹעֲדִים שֶׁבְּבָבֶל שְׂמֵחִים? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתָהּ קְלָלָה, דִּכְתִיב: (הושע ב׳:י״ג) "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ, וְשַׁבַּתָּהּ, וְכֹל מוֹעֲדָהּ". וּכְתִיב: (ישעיהו א׳:י״ד)"חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח". מַאי: "הָיוּ עָלַי לָטֹרַח"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיָּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁחוֹטְאִין לְפָנַי, אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לֵידַע אֵיזוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה אָבִיא עֲלֵיהֶן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין לְךָ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל, שֶׁלֹּא בָּאָתָה בּוֹלֶשֶׁת לְצִפּוֹרִי. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין לְךָ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל, שֶׁלֹּא בָּא לִטְבֶרְיָה אֶגְמוֹן, וְקַמְטוֹן, וּבַעַל זְמוֹרָה. מִפְּנֵי מַה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל מְצֻיָּנִין? לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי מְקוֹמָן, דְּאַמְרֵי אִנְּשֵׁי: בְּמָתָא שְׁמָאִי, בְּלָא מָתָא תּוֹתְבָאִי.