הושע ד:ד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

אמר רב יהודה אמר שמואל ד׳ מאות עבדים ואמרי לה ד׳ אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר וכולם נטמעו בכהונה וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם ופליגא דר׳ אלעזר דא״ר אלעזר אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנאמר (הושע ד ד) ועמך כמריבי כהן:

מג אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע מֵאוֹת עֲבָדִים, וְאַמְרֵי לָהּ: אַרְבַּעַת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לוֹ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר וְכֻלָּם נִטְמְעוּ בִּכְהֻנָּה, וְכָל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים, אֵינוֹ אֶלָּא מֵהֶם. [אָמַר אַבַּיֵי: כּוּלְּהוּ יַתְבֵי בְּשׂוּרְיָא דְּבִנְהַרְדְּעָא]. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם רָאִיתָ כֹּהֵן בְּעַזּוּת מֶצַח, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ד׳:ד׳) "וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן". אָמַר רַבִּי אַבִּין בַּר רַב אַדָא, אָמַר רַב: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים וְאֵין מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קכ״ב:ד׳) "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל". אֵימָתַי הֲוֵי "עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל"? בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁבָטִים "שִׁבְטֵי יָהּ". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ל׳:ח׳) "בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם ה', אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל". 'לְכָל יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לְכָל מִשְׁפְּחוֹת', 'וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם'.