הושע ה:א מדרש: שמות רבה ובראשית רבה

דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (משלי ה, יז): יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. אמר הקדוש ברוך הוא: איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים, אלא לכם, שנאמר (ויקרא כו, א): לא תעשו לכם אלילים, לא נתתי המשפט אלא לכם, שנאמר ( הושע ה, א): שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט. הצדקה שלכם, שנאמר (דברים כד, יג): ולך תהיה צדקה. הרחמים שלכם, שנאמר (שם יג, יח): ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. ושמיטים ויובלות שלכם, שנאמר (ויקרא כה, י): וקדשתם את שנת החמשים שנה. ואומר יובל היא, קדש תהיה לכם, ולא נתתי המצות אלא לכם, שנאמר (דברים יא, יג): והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום. המעשרות והבכורות לכם, שנאמר (שם יד, כג): ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו'. הקרבנות לכם, שנאמר (שמות כ, כא): וזבחת עליו את עולותיך. הברכות לכם, שנאמר (במדבר ו, כד): יברכך ה' וישמרך. וכן (ויקרא כה, כא): וצויתי את ברכתי לכם. וארץ ישראל לכם, שנאמר (שם שם, לח): לתת לכם את ארץ כנען, ולא ארץ ישראל בלבד, אלא אפילו כל הארצות סביבותיה, שנאמר (יהושע א, ג: כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו. וגו'. לא נתתי התורה אלא לכם, שנאמר ( משלי ד, ב): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו'. הציצית נתתי לכם, שנאמר (במדבר טו, לט): והיה לכם לציצית. ימים טובים נתתי לכם, שנאמר (ויקרא כג, ז): מקרא קודש יהיה לכם. יום הכפורים נתתי לכם, שנאמר (שם שם, כח): כי יום כפורים הוא. לולב לכם, שנאמר (שם שם, מ): ולקחתם לכם ביום הראשון. סוכה לכם, שנאמר (שם שם, מב): כל האזרח בישראל וגו'. לא נתתי אורה אלא לכם, שנאמר (ישעיה ס, א): קומי אורי כי בא אורך. לא נתתי ראשי חדשים אלא לכם, שנאמר: החדש הזה לכם. פסח לכם, שנאמר (שמות יב, ו): והיה לכם למשמרת. הוי, יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך:

ותצא דינה בת לאה - (יחזקאל טז) הנה כל המושל עליך ימשול לאמר: כאמה בתה. יוסי מעונאה תרגם: בכנישתהון דמעונא, (הושע ה): שמעו זאת הכהנים, והקשיבו בית ישראל, ובית המלך האזינו. אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליטול את הכהנים ולהעמידן בדי, ולאמר להם: למה לא יגעתם בתורה? לא הייתם נהנים מארבע ועשרים מתנות כהונה? ואינון אמרין ליה: לא יהבין לן כלום. והקשיבו בית ישראל. למה לא הייתם נותנים לכהנים ארבע ועשרים מתנות כהונה שכתבתי לכם בתורה? ואינון אמרין ליה: על אילין דבי נשיאה, דהוו נסבין כולא. בית המלך האזינו כי לכם המשפט, שלכם היה, וזה יהיה משפט הכהנים? לפיכך, לכם ועליכם, מדת הדין נהפכת. שמע רבי וכעס, בפתי רמשא סליק. ריש לקיש שאיל שלמיה דרבי, ופייסי עלוהי דיוסי מעונאה. אמר לו: רבי! צריכין אנו להחזיק טובה לאומות העולם, שהן מכניסין מומסין לבתי טרטייאות ולבתי קרקסאות שלהן, ומשחקין בהם, כדי שלא יהיו משיחין אלו עם אלו, ויבואו לידי קטטה בטלה. יוסי מעונאה, אמר מלה דאורייתא, ואקפדת עלוהי? אמר לו: ויודע הוא בדברי תורה כלום? אמר לו: הין. אמר לו: ואולפן קביל? אמר לו: הין. ואי שאילנא ליה מגייב? אמר לו: אין. אם כן, יסק להכא וסליק לגביה. אמר לו: מהו דכתיב (יחזקאל טז): הנה כל המושל עליך, ימשול לאמר: כאמה בתה? אמר לו: כבת כן אמה. כדור, כן נשיא. כמזבח, כן כהניו. הכא אמרי: לפום גנתא גננא. אמר לו ריש לקיש: עד כדון לא חסילית מן מפייסיה על הדא, ואתה מייתי לן אוחרי? עיקרו של דבר הנה כל המושל מהו? אמר לו: לית תורתא ענישא, עד דברתה בעיטא, לית אתתא זניא, עד דברתה זניא. אמרו ליה: א"כ לאה אמנו זונה היתה? אמר להם: ותצא לאה לקראתו וגו', יצאת מקושטת כזונה, לפיכך, ותצא דינה בת לאה: