הושע ה:יב מדרש: מדרש תנחומא

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַר שָׁלוֹם: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁתְּהֵא הַמִּשְׁנָה אַף הִיא בִּכְתָב, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת עֲתִידִין לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְלִהְיוֹת קוֹרְאִין אוֹתָהּ יְוָנִית, וְהֵן אוֹמְרִין אָנוּ הֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֶכְתֹּוב לוֹ רֻבֵּי תוֹרָתִי (הושע ה, יב), וְאִם כֵּן, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ (הושע ה, יב). וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַמִּשְׁנָה הִיא מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסֵר מִסְטוֹרִין שֶׁלּוֹ אֶלָּא לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו (תהלים כה, יד). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִכְעִיסוּ הַסְּדוֹמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָפְכָן, לֹא נִמְלַךְ אֶלָּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. .