הושע ט:יד מדרש: מדרש תנאים, מדרש שכל טוב וספרי דברים

ד״א וזאת הבר' זאת וזאת הן וכבשיהן לפי שהיה מוכיח את ישראל בראשו של ספר אלה הדברים (א א) לפי כך הוא חוזר ואומ' להן דברי נחמות בסופו וזאת הבר' וכל הנביאים למדו ממשה להיות מוכיחין את ישראל דברים קשים מתחלה אין לך שאמ' דברים קשים מתחלה כיוצא בהושע שנ' (הושע ט יד) תן להם ה' מה תתן הוכה אפרים שרשם יבש (שם ט טז) ימאסם אלהי (שם ט יז) וחזר ואמר להם דברי נחמות (שם יד ה - ח) ארפא משובתם אהיה כטל לישר' ילכו יונקותיו ישובו ישבו בצלו:

ברכות שדים ורחם. כשם שהרשעים מתקללין בשדים ורחם, כדכתיב תן להם רחם משכיל ושדים צומקים (הושע ט יד), כך הצדיקים מתברכין בשדים ורחם, אמרו לו יחולו עליך הברכות שגזר הקב"ה ברחם להיות הרחם של בנותיך ונשותיך קולט הריון ומשמרו עד עתו:

וממנו למדו כל הנביאים שהיו אומרים לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי ניחומים ואין לך בכל הנביאים שהיו דבריו קשים כהושע תחילת דבריו אמר להם (הושע ט יד) תן להם ה' מה תתן תן להם רחם משכיל וחזר ואמר להם דברי ניחומים (הושע יד ז-ח) ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון, ואומר ישובו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן ואומר (שם ה-ו) ארפא משובתם אהבם נדבה, אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה וכן יואל אמר להם (יואל א ב-ד) שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבותיכם, עליה לבניכם ספרו ואומר יתר הגזם אכל הארבה וחזר ואמר להם דברי ניחומים, (יואל ב כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילך החסיל והגזם וכן עמוס אמר להם (עמוס ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה וחזר ואמר להם דברי ניחומים (שם ט יג) הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר וכן מיכה אמר להם (מיכה ג ב) שנאי טוב ואהבי רע גוזלי ואומר (שם ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וחזר ואמר להם דברי ניחומים (מיכה ז יח-כ) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא, ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם וכן ירמיה אמר להם (ירמיה ז לד) והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלם קול ששון וקול שמחה וחזר ואמר להם דברי ניחומים (שם לא יב) אז תשמח בתולה במחול