אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃
מדרש שכל טוב
וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו. עיקר מלת כמר לשון גלגול, ודומה לו (נכמרו יחד) [יחד נכמרו] ניחומי (הושע יא ח), כלומר כל עסקי נחמות שלי נתגלגלו זו על זו לחול עליכם, וחבירו מוכיח נהפך עלי לבי (שם), וכן נכמרו רחמיו כל מדות רחמים שיש בו נתגוללו על אחיו, ודומה לדבר עורנו כתנור נכמרו (איכה ה י), כלומר נצפדו עורם ויקמטו יחד כתנור זו שאבניו כמורות זו על זו בנופלו, ודומה לו בדברי רבותינו בשלו כימרו, כלומר אחר שבישלו כל צורכה ושהת נתכווצה ויבשה, ואע"פ שיש לשון כמר הרבה בתלמוד שמתפרש בענין אחר, כגון מיכמר בישרא, וכגון הא דאמרינן על העביט של ענבים והוא מחוסר מיכמר ואובילי לבי מעצרתא, קיימא לן דרבנן הוציאו לשונות התלמוד לטעמים הרבה, וגם במקרא כן, ומי שאין לו עדים הרבה, יביא שנים או שלשה וקמו דבריו:
אוצר מדרשים
אח״ס בט״ע – אל תקרי אח״ס אלא אחוס, ואין אחוס אלא לשון רחמים, לשון תחנונים, שנאמר חוסה ה׳ על עמך (יואל ב׳:י״ז). ומהו אח״ס? מלמד שאמר הקב״ה למלאכי השרת, אני בעצמי אחוס על ישראל יותר מכל אומות העולם, מפני שהן ממליכין אותי בעולמי ב׳ פעמים בכל יום ויום, ומייחדין את שמי שחרית וערבית, שנאמר שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד (פ׳ ואתחנן). שאלמלא ישראל בעולם לא היה כבוד וגדולה בעולם, לפי שהן מספרין תהלתי בכל יום, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מ״ד), ואין דעתי נהנית אלא מהן, שנאמר נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי. (הושע י״א ח').
אגדת בראשית
פרק (ס"ה) [ס"ו] כתובים.
[א] שיר המעלות רבת צררוני מנעורי וגו' (תהלים קכט א), זש"ה ראה ה' כי צר לי וגומר (איכה א כ), אמרה כנסת ישראל. רבש"ע ראה אם יפה לך שנהיה בצרה, את שכתבת עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו), והריני בצרה יפה לך, ועד עכשיו ישראל אומרים על עצמן, בר וראה שלא עמד אדם שונא את ישראל כבלעם הרשע, ואמרו רבותינו בשם ר' יהודה בן פזי בשעה ששלח בלק אחר בלעם לקלל את ישראל, אמר לו בלעם, מה אתה עושה אתה רוצה ליגע בהקב"ה שהוא עמהם, שני אנשים שהם מדובקים זה בזה, אם יבוא אחד ויכה את אחד מהם, לא כאילו שניהם הכה, כביכול הקב"ה מדובק עם ישראל, אם מקלל אני אותן, כביכול בו אני נוגע, שנאמר מה אקוב לא קבה אל וגו' (במדבר כג ח), וכן ירמיהו אומר כי כאשר ידבק האזור וגו' (ירמי' יג יא), אימתי בשעה שתקיימו מה שאמר משה לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (דברים ל כ). לפיכך דוד אומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי (תהלים כג ד).
[א] שיר המעלות רבת צררוני מנעורי וגו' (תהלים קכט א), זש"ה ראה ה' כי צר לי וגומר (איכה א כ), אמרה כנסת ישראל. רבש"ע ראה אם יפה לך שנהיה בצרה, את שכתבת עמו אנכי בצרה (תהלים צא טו), והריני בצרה יפה לך, ועד עכשיו ישראל אומרים על עצמן, בר וראה שלא עמד אדם שונא את ישראל כבלעם הרשע, ואמרו רבותינו בשם ר' יהודה בן פזי בשעה ששלח בלק אחר בלעם לקלל את ישראל, אמר לו בלעם, מה אתה עושה אתה רוצה ליגע בהקב"ה שהוא עמהם, שני אנשים שהם מדובקים זה בזה, אם יבוא אחד ויכה את אחד מהם, לא כאילו שניהם הכה, כביכול הקב"ה מדובק עם ישראל, אם מקלל אני אותן, כביכול בו אני נוגע, שנאמר מה אקוב לא קבה אל וגו' (במדבר כג ח), וכן ירמיהו אומר כי כאשר ידבק האזור וגו' (ירמי' יג יא), אימתי בשעה שתקיימו מה שאמר משה לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (דברים ל כ). לפיכך דוד אומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי (תהלים כג ד).