הושע יד:ד מדרש: מדרש אגדה ואגדת בראשית

ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים וגו' (שם ב ה), אמר להם הקב"ה שכחתם מה שעשיתי במצרים, שהבאתי עליהם המכות, והרגתי את בכוריהם, ונפרעתי לכם מהם, ועשיתי מלחמות עמהם, וטבעתי אותם בים, והעליתי אתכם מארץ מצרים, ונהגתי אתכם במדבר, והבאתי אתכם אל הארץ לאכול פריה וטובה, דכתיב ואביא אתכם אל הר הכרמל לאכול פריה וטובה ותטמאו את ארצי (שם שם ז), וטמאתם אותה כשם שעשו מי שהיה בה לפניכם, וכשם שגלו מפניכם למעשיהם הרעים, כך סופכם לגלות מפני מעשיכם הרעים, ולאיזה אומה גדלתי וגמלתי כמותכם ואיזה אומה עשו כמו שעשיתם אתם כבר הייתם במצרים וראיתם תועבותיהם, דכתיב ותראו את שקוציהם וגו' (דברים כט טז), שאין בה ממש, ההמיר גוי אלהים והמה לא אלהים (ירמי' ב יא), וכתיב כי שתים רעות עשה עמי (שם שם יג). אמר ר' יהודה כל מי שהוא עוזב את הקב"ה ואת תורתו, עליו כתוב אומר רחוק ה' מרשעים (משלי טו כט), והלא העולם ומלואו אינו מחזיק כבודו של הקב"ה, ואין מקום בעולם פנוי מכבודו, והוא אומר רחוק ה' מרשעים, אלא רחוק ה' מלחנן לרשעים ומלשמוע תפלתם, וכל מי שהו מדובק בהקב"ה ושומע בקולו, הוא חי בעולם הזה ולעולם הבא, תדע לך שהוא כן, צא ולמד מטה אהרן שנכנס יבש לבית קדש הקדשים ויצא לח, דכתיב ויוצא פרח ויצץ ציץ (במדבר יז כג), וכתיב באור פני מלך חיים (משלי טז טו), ויש לך לדעת ממקום אחר ויהי הם קוברים איש [וגו'] ויגע [האיש] בעצמות אלישע [ויחי] ויקם [על רגליו] (מ"ב יג כא), אם זה שהיה נדבק נמי שנדבק להקב"ה וחיה, הנדבק שכינה על אחת כמה וכמ שיחיה בעולך הזה ובעולם הבא, והדא הוא דכתיב לאהבה את ה' אלהיך (דברים יט ט) אתה מוצא כל הימים שהיו ישראל שומעין להקב"ה, היו האומות מתייראין מהם, דכתיב שמעו עמי ירגזון (שמות טו יד), וכתיב אז נבהלו אלופי אדום (שם שם טו) וכן רחב הזונה אומרת ונשמע וימס לבבינו (יהושע ב יא), ואנשי גבעון אמרו כי שמענו עמהם, וכיון שעזבו אותו ועבדו את הבעלים ואת העשתרות, מסר אותם ביד אומות העולם והמיר להם במלכיות, דכתיב (ויעזבו את ה' אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות וגו' ) {ויעזבו את ה' ויעדו לבעל ולעשתרות] (שופטים ב יג), וירמיהו היה מוכיח אותם ואמר להם על מה אבדה הארץ (ירמי' ט' יא), על מי אדברה ואעידה ומה נגזר עליהם אז יקראונני ולא אענה, אמר להם הקב"ה אני שלחתי אליכם על ידי הנביאים ואמרתי לכם דרשוני וחיו (עמוס ה ד), וכתיב נדרשתי ללא שאלו וגו', ולא שמעתם לדברי ששלחתי אליכם הרי תדבק בכם הרעות, ותשיג אתכם הצרות, באותה שעה אתם צועקים אלי מתוך צרתכם. ומפילים אתם תחנה לפני, ולא אענה אתכם, דכתיב וגם אני אעשה בהמה (ולא אחוס) [לא תחוס עיני] וגו' וכשם שקראתי ולא עניתם נגזרה מלפני שאתם תקראו ולא אענה, דכתיב אז יקראונני ולא אענה (משלי א כח). ועד מתי עד שהם שבים לפניו תשובת צדק, והוא משיב את אפו מהם, וירפא אותם ממכתם, דכתיב ארפא (משובותיכם) [משובתם] אהבם נדבה (הושע יד ד) אבל לעתיד לבוא והיה טרם יקראו ואני אענה (ישעיה סה נד), וכמה דאת אמר כה אמר ה' בעת רצון עניתיך (שם מ ט ח). אמר ר' שמואל משל למטרונה שהיו לה שני שושבינין, אחד עירוני ואחד מדיני, דזה שהיה עירוני אומר לה דברים טובים, לא בת טובים את, לא בת עשירים את, ואותו שהיה מדיני אומר לה לא בת עניים את, לא בת בזויים את, כך ירמיהו עירני ומענתות היה, נכנס לירושלם ואומר להם דברים של ניחומין שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמי' ב ד), ברם ישעיה ע"י שהיה בן מדינה מירושלים היה אומר להם דברים של קנטורין, שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה (ישעיה א י), לא מן עמא פלטאתא דעמא דסדום אנון. אמר ר' לוי אמוץ ואמציה אחים הוון, ועל ידי שהיה ישעי' בן אחיו של מלך היה אומר לישראל דברים של קנטורין, כמד"א ועשיר יענה עזות (משלי יח כג):

[ג] ד"א שמע אלי יעקב. אותן שנהרגין וקוראין בשמו, שנאמר כי עליך הורגנו וגומר (תהלים מד כג). וכן איוב אומר הן יקטלוני וגומר (איוב יג טו), אותן שבכל שנה ושנה קוראין אותי, שנאמר כוס ישועות אשא וגו' (תהלים קטז יג), צרה ויגון אמצא וגו' (שם שם ג), אמרו לו הדורות הללו רבש"ע הראשונים היו להן האבות, וזכותן עומדת להן, אנו יתומים היינו ואין אב וגומר (איכה ה ג), אלא כתבת ואמרת אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), אתה היית עוזר (תהלים י יד) פקדת על היתומים בתורה בהרבה מקומות, כי תבצור כרמיך, כי תקצור, כי תחבוט, למה לגר ליתום ולאלמנה [יהיה] (דברים כד יט כ כא), ואנו יתומים רחם עלינו, דכתיב אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), עובדיה נתברך ביתו כשנעשו בניו יתומים, יצחק אימתי נתברך, משהניחו אביו, שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (בראשית כה יא). השבטים כך וימת יוסף וגומר (שמות א ו). ובני ישראל פרו וגו' (שם שם ז). עיניך על היתומים אשר בך ירוחם יתום, אמר להן עשו תשובה ואני מרפא משובותיכם, אמר, הקב"ה עד שלא עשו תשובה פסקתי עמם שאני מרפא את משובותיכם, שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמי' ג כב) וכתיב ארפא משובתם אוהבם נדבה (הושע יד ה), אהבה שאינה פוסקת אני אוהב אתכם, יצחק היה קורא לעשו בכורו, ואני קורא ליעקב בני בכורי (שמות ד כב), ובטלה בכורתו של יצחק, ונתקיימה בכורתו של יעקב, יצחק היה אוהב את עשו, שנאמר ויאהב יצחק את עשו (בראשית כה כח), ואני אוהב את יעקב, בטלה אהבתו של יצחק, ונתקיימה אהבתו של יעקב, כמה נתקעו א"ה להטיל שנאה בינו לבינינו, ואין יכולין לבטל, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שה"ש ח ז). אלו האומות שנמשלו כמים, שנאמר הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים וגומר (ישעי' יז יב), ולא עוד אלא כמה א"ה הורגין בהן בישראל בשביל להחזירם מאחר הב"ה, וכנסת ישראל אומרת להן אין אני יכולה לכפור בו, שנאמר ומעי המו עליו (שה"ש ה ד), נפשי יצאה בדברו (שם שם), משדבר בסיני שמע נפשי, והרי לבי חולה עליו, שנאמר כי חולת אהבה אני (שם ב ה), אמרו לו א"ה מה דודך מדוד וגו' (שם ה ט), אמרה להן הרי אני מונה לכם שבחו ופורטת לפניכם מעשיו, ואתם יודעים שלא לחנם חוזרני אחריו, דודי צח ואדום (שם שם י), צח לישראל ואדום לעשו, שנאמר מדוע אדום ללבושך (ישעי' סג ב), דגול מרבבה (שה"ש שם שם), שאין ברבבות של מעלה כמותו. ראשו כתם פז (שם שם יא), זו תורה, דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים יט יא). קווצותיו תלתלים (שה"ש שם), אלו פרשיות של תורה, שהן עשויות פסוקות, שחורות כעורב (שה"ש שם), זה הכתב. ד"א שחורות זו כנסת ישראל, שנאמר שחורה אני, עיניו כיונים, זו חמה ולבנה, ידיו גלילי זהב, זה הקשת, מעיו עשת שן, זה האויר, שוקיו עמודי שש, אלו ההרים, מיוסדים על אדני פז, אלו יסודי ההיכל, מראיהו כלבנון, זה בית המקדש, בחור כארזים, שהוא מהלך עם הצדיקים, שנאמר והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו יב). חכו ממתקים, בשעת מתן תורה, וכולו מחמדים, כשהוא מקבל את השבים, אמרו להן אומות העולם הואיל שמקבל את השבים, אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שה"ש ו א), אמר הקב"ה א"ה משניאין אותי על בני, ובני מאהבין אותי על כל האומות אלו אני נותן להם מאה עולמות מלאין באהבה שאהבתי את בני, שנאמר אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו (שה"ש ח ז). סליק מדרש אגדת בראשית.