הושע יד:ז מדרש: ויקרא רבה, עין יעקב, ספרי דברים ומדרש תנאים

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח (הושע יד, ח): יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁבָּאִין וְחוֹסִין בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, נַעֲשׂוּ עִקָּר כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימַר (זכריה ט, יז): דְּגַן בַּחוּרִים וְתִירשׁ יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת. (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. דָּבָר אַחֵר (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, בַּתַּלְמוּד. (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, בְּאַגָּדָה. (הושע יד, ח): זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי שְׁמוֹתָם שֶׁל גֵּרִים כְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁקָּרֵב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן, עַל שֵׁם (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶׁלֶג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, רַבִּי טַבְיוֹמֵי אָמַר עַל שֵׁם שֶׁכָּל לְבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.

קח וְאָמַר רַב (חסדא) [זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה], אָמַר רַב: עֲתִידִין כָּל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ כַּלְּבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ז׳) "יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַּזַּיִת הוֹדוֹ, וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן". אָמַר רַב (חסדא) [זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה] אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: (קהלת ג׳:י״א) "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ", מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד, יִפָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: תַּלִּי [לֵיהּ] קוֹרָא לְדָבָר אַחֵר, וְאִיהוּ דִּידֵיהּ עָבִיד. וְאָמַר רַב זוּטְרָא [בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב, וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב חָנָן בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: (סוטה פ"ק וע"ש מהרש"א) נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, מְנָא לָן? מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לח) "הִיא מוּצֵאת" וְגוֹ'.

ר' שמעון בן יוחי אומר, לשבע שמחות פניהם של צדיקים דומים לעתיד לבוא לחמה ללבנה לרקיע ולכוכבים ולברקים לשושנים ולמנורת בית המקדש, לחמה מנין שנאמר (שופטים ה לא) ואהביו כצאת השמש בגבורתו, ללבנה מנין שנאמר (שה"ש ו י) יפה כלבנה, לרקיע (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, לכוכבים (שם) ומצדיקי הרבים ככוכבים, לברקים (נחום ב ה) כברקים ירוצצו, לשושנים (תהלים מה א) למנצח על ששנים, למנורת בית המקדש שנאמר (זכריה ד ג) ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה סליק פיסקא