ויקרא א:ז מדרש: מדרש אגדה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומדרש תנחומא

ויתנו בהם אש. שעשו שלא ברשות, אמרו אעפ"י שירדה אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט, שנא' ונתנו בני אהרן [הכהן אש על המזבח] (ויקרא א' ז'), שלא היה להם ליטול רשות:

אמר מר עשן המערכה ומי הוה עשן מערכה והתניא ה׳ דברים נאמרו באש של מערכה רבוצה כארי וברה כחמה ויש בה ממש ואוכלת לחין כיבשין ואינה מעלה עשן. כי קא אמרינן בדהדיוט דתניא (ויקרא א ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש אע״פ שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט רבוצה כארי והתניא א״ר חנינא סגן הכהנים אני ראיתיה רבוצה ככלב ל״ק הא במקדש ראשון הא במקדש שני ובמקדש שני מי הוי והא אמר רב שמואל בר אוניא אמר רב אחא מאי דכתיב (חגי א ח) עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר ה׳ וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה״א אלו ה׳ דברים שיש בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון כפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש אורים ותומים אמרי מהוה הוי סיועי הוא דלא מסייעא:

טז אָמַר מַר: וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. וּמִי הֲוָה עָשָׁן בַּמַּעֲרָכָה?! וְהָתַּנְיָא: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה: רְבוּצָה כַּאֲרִי, וּבָרָה כַּחַמָּה, וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְאוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְאֵינָהּ מַעֲלָה עָשָׁן. כִּי קָא אַמְרִינָן בִּדְהֶדְיוֹט, דְּתַנְיָא: (ויקרא א׳:ז׳) "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ". אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. רְבוּצָה כַּאֲרִי, וְהָתַּנְיָא: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: אֲנִי רְאִיתִיהָ וּרְבוּצָה כְּכֶלֶב! לָא קַשְׁיָא, הָא, בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, הָא, בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִי הֲוֵי? וְהָא אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא: (אמר רב אחא) מַאי דִּכְתִיב: (חגי א׳:ח׳) (עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית) "וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבֵד". (אמר ה'") וְקָרִינָן "וְאֶכָּבְדָה", מַאי שְׁנָא דִּמְחֻסָּר הֵ"א? אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: אָרוֹן, כַּפֹּרֶת וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אוּרִים וְתֻמִּים. אַמְרֵי: [אִין], מִהֲוָה הֲווּ, סִיּוּעֵי הוּא דְּלָא מְסַיְּעָא.