ויקרא א:ח מדרש: ספרא, אוצר מדרשים, ויקרא רבה ומדרש אגדה

וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־הַפָּ֑דֶר עַל־הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃

ספרא

[א] "וערכו בני אהרן" – יכול אפילו מאה? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "וערך הכהן אותם". יכול יהיה כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר "וערכו". הא כיצד? אחד עורך שני איברים; וכמה הן איברים? עשרה, ואחד בקרביים – נמצא טלה עולה בששה, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר "וערכו" שנים, "בני אהרן" שנים, "הכהנים" שנים – מלמד שטלה עולה בששה. "הכהנים" – לרבות את הקרחנים, דברי ר' יהודה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] "וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים…", מה תלמוד לומר "את הראש ואת הפדר"? מלמד שאין הראש והפדר מהנתחים. דבר אחר: שיהיה פורש את הפדר על בית השחיטה שהוא דרך כבוד של מעלה. ומנין שהראש והפדר קודמין לכל האיברים? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אותם" – מלמד שהראש והפדר קודמים לכל האיברים.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] יכול יוציאנו שלם וישרפנו שלם? תלמוד לומר 'ראשו וכרעיו' – מה ראשו וכרעיו אמורים להלן (ויקרא א, ח-ט) על ידי ניתוח, אף כאן – על ידי ניתוח. אי מה 'ראשו וכרעיו' אמורין להלן על ידי הפשט, אף כאן על ידי הפשט? תלמוד לומר "וקרבו ופרשו".
שאל רבBookmarkShareCopy