ויקרא א:טו מדרש: ספרא ומדרש שכל טוב

וְהִקְרִיב֤וֹ הַכֹּהֵן֙ אֶל־הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמָלַק֙ אֶת־רֹאשׁ֔וֹ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְנִמְצָ֣ה דָמ֔וֹ עַ֖ל קִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחַ׃

ספרא

[א] "והקריבוֹ" – מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו", יכול אין פחות משני פרידין? תלמוד לומר "והקריבוֹ" – אפילו פרידה אחת.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] "והקריבו…אל המזבח", מה תלמוד לומר "הכהן"? מלמד שלא תהיה מליקה אלא בכהן. והלא דין הוא! מה בן צאן – שקבע לו צפון – לא קבע לו כהן, מליקה – שלא קבע לה צפון – אינו דין שלא יקבע לה כהן?! תלמוד לומר "הכהן..ומלק" – מלמד שלא תהיה מליקה אלא בכהן.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ג] יכול ימלקנו בסכין? ודין הוא! ומה אם שחיטה – שלא קבע לה כהן – קבע לה כלי, מליקה – שקבע לה כהן – אינו דין שיקבע לה כלי?! תלמוד לומר "הכהן..ומלק". אמר ר' עקיבא, וכי עלה על לב שהזר קרב על גבי המזבח?! ואם כן למה נאמר "הכהן…ומלק" – מלמד שלא תהיה מליקה אלא בעצמו של כהן.
שאל רבBookmarkShareCopy