וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ (פ)
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף טו) תניא נאמר בעולת בהמה (ויקרא א ט) אשה ריח ניחוח ונאמר בעולת העוף (שם) אשה ריח ניחוח ובמנחה (שם ב ב) אשה ריח ניחוח מלמד אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים:
ויקרא רבה
בַּשּׁוֹר הוּא אוֹמֵר (ויקרא א, ט): וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר, וּבָאַיִל הוּא אוֹמֵר (ויקרא א, יג): וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְרִיב, מַה בֵּין אַיִל לְשׁוֹר, שׁוֹר חָסֵר שְׁתִי וָעֵרֶב אַיִל אֵין חָסֵר שְׁתִי וָעֵרֶב. אָמְרוּ חֲכָמִים לָמַדְנוּ הַקְרָבָה לְשׁוֹר מִן הָאַיִל, וְהַקְרָבָה לָאַיִל מִן הַשּׁוֹר, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי עָפָר אֲנִי תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם אוֹמַר לִפְנֵיכֶם דָּבָר אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ אֱמֹר, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים עָמְדוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לָזֶה עוֹלָה וְלָזֶה עוֹלָה, לָזֶה חַטָּאת וְלָזֶה חַטָּאת, [לזה אשם ולזה אשם], לָזֶה זֶבַח שְׁלָמִים וְלָזֶה זֶבַח שְׁלָמִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַקְרָבָה בְּשׁוֹר וָאַיִל וְכָאן נֶאֱמַר הַקְרָבָה בְּאַיִל וְלֹא נֶאֱמַר בְּשׁוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם בְּעַצְמוֹ אֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה דְבָרִים מְכֹעָרִים דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין אָבִיא שׁוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר הַרְבֵּה וְאַעֲלֶה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ וַהֲרֵינִי עִמּוֹ בְּרַחֲמִים וּמְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה, לְכָךְ נֶאֱמַר הַקְרָבָה בְּאַיִל וְלֹא נֶאֱמַר הַקְרָבָה בְּשׁוֹר.
ויקרא רבה
נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבָּן, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (ויקרא א, טז): וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר חֲנִילָאי הָעוֹף הַזֶּה פּוֹרֵחַ וְטָס בְּכָל הָעוֹלָם וְאוֹכֵל בְּכָל צַד, וְאוֹכֵל מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהַזֶּפֶק הַזֶּה מָלֵא גְזֵלוֹת וַחֲמָסִין אַל יִקְרַב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ, אֲבָל בְּהֵמָה גְּדֵלָה עַל אֵבוּס בַּעֲלָהּ, וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת מִכָּל צַד לֹא מִן הַגְּזֵלוֹת וְלֹא מִן הַחֲמָסִין, לְפִיכָךְ הוּא מַקְרִיבָהּ כֻּלָּהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר (ויקרא א, יג): וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן [והקטיר] אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ גּוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַאֲכָלָהּ מִמֶּנָּהּ, מִפּוּמָא לְוֶשְׁטָא, מִוֶּשְׁטָא לְאִיסְטוּמְכָא, מֵאִיסְטוּמְכָא לְהַמְסֵיסָא, מֵהַמְסֵיסָא לְבֵית כַּסְיָא, מִבֵּית כַּסְיָא לִכְרֵסָא, מִכְּרֵסָא לְבֵי מְעַיָּה, מִבֵּי מְעַיָּה לִכְרוֹכֶת קְטִינָא, וּמִכְרוֹכֶת קְטִינָא לִכְרוֹכֶת עָבְיָא, וּמִכְרוּכַת עָבְיָא לְסַנְיָא דִיבֵי, וּמִסַנְיָא דִיבֵי לִפְטֶטְרָכָה, וּמִפְּטֶטְרָכָא לְבָרָא, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַאֲכָלָהּ מִמֶּנָּהּ.