וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃
ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים" (ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטו שלא לשמו; "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהם. "אשה" – לשם אישים; "לה'" – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[א] "והקריב מזבח השלמים" (ויקרא ג, ג) – אף על פי ששחטן שלא לשמו. "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט) – אף על פי שלא סמך עליהן. "אשה" – לשם אשים; "לה'" – לשם מי שעשה את העולם.
ספרא
[ב] מיכן אמרו לשם ששה דברים הזבח נזבח: (א) לשם זבח, (ב) לשם זובח, (ג) לשם השם, (ד) לשם אשים, (ה) לשם ריח, (ו) לשם נחוח. חטאת ואשם – לשם חטא. אמר ר' יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו – כשר, שהוא תנאי בית דין; ואין המחשבה הולכת אלא אחר העובד.