ויקרא ד:ג מדרש: ספרא וויקרא רבה

[א] "לאשמת העם" – הרי משיח כצבור; מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה. הלא דין הוא! צבור מוצא מכלל היחיד ומשיח מוצא מכלל היחיד; מה צבור אינו מביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה, אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה!

[א] "פר…" – יכול זקן? תלמוד לומר "בן". אי "בן" יכול קטן? תלמוד לומר "פר". הא כיצד? – בן שלש כדברי חכמים. ר' מאיר אומר אף בני ארבע ובני חמש כשרים אלא שאין מביאים זקנים מפני הכבוד.

[ב] או כלך לדרך זו! נשיא מוצא מכלל היחיד ומשיח מוצא מכלל היחיד; מה נשיא מביא על שגגת המעשה, אף משיח יביא על שגגת המעשה!