ויקרא ד:ד מדרש: ספרא, ויקרא רבה ואוצר מדרשים

[א] "והביא" – אף לאחר יום הכפורים. "את הפר" – פר הוא מביא, ואינו מביא חלופין.

[ב] הלא דין הוא! מה אם היחיד – שלא שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים – שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית, משוח – ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים – אינו דין שישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית?! נשיא יוכיח! ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים ולא שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית!

[ג] אף אתה אל תתמה על המשיח, שאף על פי ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים – לא ישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית! אלא לפי שנאמר "והביא", יכול יביא חלופים? תלמוד לומר "פר" – פר הוא מביא ואינו מביא חלופים.