ויקרא ד:ה מדרש: ספרא

[ה] "ולקח" – נאמרה כאן 'לקיחה' ונאמרה להלן 'לקיחה' (שמות כד, ו); מה 'לקיחה' אמורה להלן בכלי, אף כאן – בכלי.

[ו] "ולקח הכהן המשיח" – אין לי אלא המשיח בשמן המשחה; מרובה בגדים מנין? תלמוד לומר (ויקרא ד, טז) "הכהן". [כהן הדיוט מנין? תלמוד לומר (ויקרא ד, ה) "הכהן".]‏ אם סופינו לרבות כהן אחר, מה תלמוד לומר "ולקח הכהן המשיח"? אלא מצוה שיקבל כהן המשיח, ואם קבל כהן אחר – עבודתו כשרה.

[ז] "מדם הפר" – מדם הנפש; לא מדם הבשר ולא מדם התמצית. מן הפר יקבל. "והביא אֹתו" – כשר ולא פסול. "אֹתו אל אהל מועד" – למעט קרבנו למצוה יחידית שלא ינתן מדמו על מזבח הזהב.