וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
ספרא
[א] "וסמכו זקני" – יכול זקנים מן השוק? תלמוד לומר 'זקני עדה'. אי 'זקני עדה' יכול כל הזקנים שבעדה? תלמוד לומר "העדה" – המיוחדים שבעדה.
ספרא
[ב] וכמה הן? "וסמכו" – שנים; "זקני" – שנים; אין בית דין שקול – הרי חמשה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, "וסמכו זקני" – שנים; ואין בית דין שקול – הרי שלשה.
ספרא
[ג] "ידיהם" – ידי כל אחד ואחד (נ"א כל יחיד ויחיד). "ידיהם על ראש הפר" – פר טעון סמיכה ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה, דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ואין שעירי עכו"ם טעונים סמיכה בזקנים; שר' שמעון אומר כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה.