ויקרא ד:י מדרש: ספרא, מדרש תנחומא, מדרש אגדה ואוצר מדרשים

[ב] "כאשר יורם משור זבח השלמים" – וכי מה מפורש בזבח השלמים שאין מפורש כאן? אלא מה שלמים לשמן, אף זה לשמו. מה שלמים מביאים שלום לעולם אף זה מביא שלום לעולם.

[ג] אי, מה שלמים טעונים הפרש אליה אף זה יטען הפרש אליה? תלמוד לומר "משור זבח השלמים" – לשלמי שור הקשתיו ולא הקשתיו לשלמי כבש. ר' יהודה בן שמעון אומר, מה שלמים מביאים שלום לעולם אף זה מביא שלום לעולם.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּמַעֲשַׂי, יְהֵא דּוֹמֶה לִי. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה מְדִינָה וְהִדְלִיק בָּהּ שְׁנֵי פַּנָּסִין, וְהָיוּ כָּל אֵלּוּ אוּכְלֻסִין קוֹרְאִין לוֹ אֲגוּסְטָא. אָמַר הַמֶּלֶךְ, כָּל מִי שֶׁבָּנָה מְדִינָה כָּזֹאת וְהִדְלִיק בָּהּ שְׁנֵי פַּנָּסִין כְּשֵׁם שֶׁהִדְלַקְתִּי קִרְאוּ לוֹ אֲגוּסְטָ״א וְאֵינִי מְקַנֵּא בּוֹ. כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְנָתַן שָׁם שְׁנֵי פַּנָּסִין שֶׁיִּהְיוּ מְאִירִין אֶת הָעוֹלָם, חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת כִּשְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁיְּהוּ מְאִירִין לָעוֹלָם, יְהֵא שָׁוֶה לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). אִם יַעֲרֹךְ שְׁנֵי פַּנָּסִין אֵלּוּ, יִדְמֶה לִי. וְאֵין יַעֲרֹךְ אֶלָּא אוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה יַעֲרֹךְ (ויקרא כד, ד). הֱוֵי, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שְׁאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה (ישעיה מ, כו), וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ (שם פסוק כה). אַל תְּהִי קוֹרֵא יֹאמַר אֶלָּא יֵאָמֵר לוֹ קָדוֹשׁ, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: אֵל קָדוֹשׁ (שם יז, ז). דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. אָמַר רַבִּי אִבּוֹן הַלֵּוִי, מִי כָמוֹךָ מֵאִיר עֵינֵי חֲשׁוּכִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה יַעֲרֹךְ. דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. אָמַר רַבִּי אִבּוֹן הַלֵּוִי, מִי כָמוֹךָ מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים וְכוּ'. דָּבָר אַחֵר, מִי כָּמוֹךָ זָן אֶת הָרְעֵבִים. וְאֵין יַעֲרֹךְ אֶלָּא מָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ' (ויקרא כד, ח). וּכְתִיב: וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלוּהוּ (שם פסוק ט). דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראֹת אֶת הָעוֹלָם וּבִקֵּשׁ לִבְראֹת אֶת הָאָדָם, הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכְּרֶנּוּ (תהלים ח, ה), מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הָאָדָם הַזֶּה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי מְקַיֵּם מִצְוֹתַי וְחֻקֹּתַי וְתוֹרוֹתַי. אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ מְקַיְּמִין תּוֹרָתֶךָ. אָמַר לָהֶם: כְּתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד), וְאַתֶּם אֵין בֵּינֵיכֶם מֵתִים. כְּתִיב בָּהּ, אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר (ויקרא יב, ב), וְאַתֶּם אֵין בָּכֶם יוֹלֶדֶת. כְּתִיב בָּהּ, אֶת זֶה תֹּאכְלוּ (שם יא, כא), אֶת זֶה לֹא תֹּאכְלוּ (שם פסוק ד), וְאַתֶּם אֵין בֵּינֵיכֶם אֲכִילָה. הֱוֵי, אֵין הַתּוֹרָה יֹצֵאת אֶצְלְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים (איוב כח, יג). כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וּמִזְבַּח הָעוֹלָה, הִתְחִילוּ מַקְרִיבִין בְּתוֹכוֹ. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה כַּמָּה מִצְוֹת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵן עוֹשִׂין. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה', כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹרְכִין לִי, שֶׁהֱיִיתֶם אוֹמְרִים לִי, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכְּרֶנּוּ (תהלים ח, ה). עוֹרְכִין לִי קָרְבָּנוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם (ויקרא א, יב), עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה (שם ד, י). עוֹרְכִים לְפָנַי שֻׁלְחָנוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' (שם כד, ח). אוֹ יֵשׁ בֵּינֵיכֶם עֶרֶךְ נְפָשׁוֹת כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'. הֱוֵי, כִּי מִי בַשַּׁחַק.