וּמִן־הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
ספרא
[יא] "ונתן הכהן מן הדם" שבענין. "עַל קרן - קַרְנוֹת" – הרי שתים; ולמטן הוא אומר (ויקרא ד, יח) "עַל קרן/קַרְנֹת" – הרי ארבע, דברי ר' שמעון. רבי יהודה אומר "אשר באהל מועד" – לרבות כל קרנות שבאהל מועד. "מִזְבַּח קְטֹרֶת" – שיתחנך המזבח בקטרת. "קטרת" – שיהיה משל צבור. "הסמים" – שיהיו סממניה לתוכה. "לפני יהו-ה" מה תלמוד לומר? אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפר הבא ביום הכפורים שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה – יכול אף זה כן? תלמוד לומר "מזבח קטורת הסמים לפני השם" – ואין הכהן לפני ה'.
ספרא
[יג] כשהוא אומר בעדה (ויקרא ד, יח) "אל יסוד מזבח הָעֹלָה", שאין תלמוד לומר, אלא ללמד שאין יסוד לפנימי עצמו. וכשהוא אומר בנשיא (ויקרא ד, כה) "אל יסוד מזבח העולה", שאין תלמוד לומר, אם את שיריו לא קבל מזבח הפנימי, שירי מזבח החיצון הוא מקבל?! דבר אחר: וכי יש יסוד לפנימי עצמו?! ואם כן למה נאמר (ויקרא ד, כה) "אל יסוד מזבח הָעֹלָה"? – שיהיה יסוד 'מזבח של עולה'. "אל יסוד מזבח הָעֹלָה אשר פתח אהל מועד" (ויקרא ד, יח) – זה יסוד מערבי.