ויקרא ד:כ מדרש: ספרא

[ה] "וְעָשָׂה..כַּאֲשֶׁר עָשָׂה..וְכִפֶּר" מה תלמוד לומר? לכפול את ההזיות; ללמד שאם חסר אחת מן המתנות – לא עשה כלום. יכול, אין לי אלא מתן-שבע שאם חסר אחת מהן לא עשה כלום – שכן מתן-שבע מעכבות בכל מקום; ומנין למתן-ארבע אם חסר אחת מהן לא עשה כלום? תלמוד לומר "כֵּן יַעֲשֶׂה".

[ו] "וְעָשָׂה לַפָּר" – לרבות פר יום הכפורים; "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר" לרבות פר כהן משיח; "הַחַטָּאת" – לרבות שעירי עכו"ם. יכול שאני מרבה שעירי רגלים? תלמוד לומר "לו". ומה ראית לרבות שעירי עכו"ם ולהוציא שעירי רגלים? אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני שעירי עכו"ם שהן באים על עבירת מצוה ידועה, ומוציא שעירי רגלים שאין באים על עבירת מצוה ידועה.

[ז] "וְכִפֶּר עֲלֵהֶם" – אף על פי שלא סמכו. "וְנִסְלַח לָהֶם" – אף על פי שלא נתן בשירי הדם. מה ראית להכשיר בסמיכה ובשירי הדם ולפסול בהזיות? אחר שריבה הכתוב מיעט! מפני מה אני מכשיר בסמיכה ובשירי הדם – שאין מעכבין את הכפרה, ופוסל אני בהזיות – שהן מעכבים (נ"א מעכבות) את הכפרה.