ויקרא ד:כג מדרש: ספרא

[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה! מה זה מיוחד חטאת זכר קבוע מכפר ובא מן הצאן ובא על חטא ידוע – אף אני איני מרבה אלא את כיוצא בו! ואת מה אני מרבה? את שעירי עכו"ם שהם חטאת זכרים, קבועים, ומכפרים, ובאים מן הצאן, ובאים על חטא ידוע. וכשהוא אומר 'ושחט…' (ויקרא ד, כט) – לרבות פרים הנשרפים שהן חטאת זכרים קבועים, מכפרים, ובאים על חטא ידוע, אבל אינם באים מן הצאן או שעירי רגלים שהן חטאת זכרים קבועים מכפרים, ובאין מן הצאן, אבל אינם באים על חטא ידוע או חטאת עכו"ם שהיא חטאת קבוע מכפרת, ובאה מן הצאן, ובאה על חטא ידוע, אבל אינה באה זכר. שקול הוא ויבואו כולם!

[א] "והביא" – אף לאחר יום הכפורים. "קרבנו" (ויקרא ד, כג) – בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו

[א] "הודע אליו" – ולא שיודיעוהו אחרים (נ"א ולא שאמרו לו אחרים). אין לי אלא שאמרה לו שפחה; מנין אפילו אמרה לו אשה? – אוציא את שאמרה לו אשה, שאין אשה כשרה לעדות; מנין אפילו אמרו לו קרובים? – אוציא את שאמרו לו קרובים שאין כשרים להעיד בו; מנין אפילו אמר לו עד אחד? – אוציא את שאמר לו עד אחד שאין מחייבו אלא שבועה; מנין אפילו אמרו לו שנים? תלמוד לומר "הודע אליו" – ולא שיודיעהו אחרים.