ויקרא ד:כה מדרש: ספרא ופרקי דרבי אליעזר

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃

ספרא

[א] 'באצבעו ולקח' – שיקבל בימין; "באצבעו ונתן" – שיתן בימין. אמר ר' שמעון וכי נאמר בו "יד"! הואיל ולא נאמר בו "יד", קבל בשמאל – כשר. "וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה" – ולא על קרנות מזבח הפנימי. והלא דין הוא! משיח מוצא מכלל יחיד ונשיא מוצא מכלל יחיד. מה משיח – דם חטאתו נכנס לפנים, אף נשיא יהיה דם חטאתו נכנס לפנים! תלמוד לומר "וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה" – ולא על קרנות מזבח הפנימי.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] "וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה" – ולא על יסוד מזבח הפנימי. "אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה" – תן יסוד למזבחה של עולה. אמר ר' ישמעאל, ומה אם שירי חטאת – שאין מכפרים – ניתנים על היסוד, תחלת העולה – שהיא מכפרת – אינו דין שתנתן על היסוד?! אמר ר' עקיבא מה שירי חטאת – שאין מכפרים ואין ראוים לכפר – ניתנים על היסוד, תחלת העולה – שהיא מכפרת וראויה לכפר – אינו דין שתנתן על היסוד?! אם כן למה נאמר "אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה"? – שיהיה יסוד במזבחה של עולה. "אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה" (בס"א ממשיך בפסוק "אשר פתח אהל מועד") – זה יסוד דרומי.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ג] יכול זה יסוד מערבי? אמרת לאו. מה מצינו ביציאתו מן ההיכל – אינו נותן את הדמים אלא אל יסוד הסמוך לו, אף בירידתו מן המזבח – אינו נותן את הדם אלא אל יסוד הסמוך לו. ואיזה זה? – זה יסוד דרומית.
שאל רבBookmarkShareCopy

פרקי דרבי אליעזר

זמין למנויי פרימיום בלבד