ויקרא ד:כז מדרש: ספרא ורות רבה

וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃

ספרא

[א] "או הודע אליו" – לא שיאמרו לו אחרים. או יכול אף על פי שאינו מכחיש? תלמוד לומר "או הודע אליו חטאתו..והביא".
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[א] 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' – הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] כיצד? הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם – בין שעשו ועשה עמהם, בין שעשו ועשה אחריהם, בין שלא עשו ועשה – יכול יהא חייב? תלמוד לומר 'נפש תחטא; אחת תחטא; בעשותה תחטא' – הרי אלו מיעוטים; העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הוראת בית דין.
שאל רבBookmarkShareCopy