ויקרא ד:כח מדרש: ספרא

א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃

ספרא

[א] "או הודע אליו" – לא שיאמרו לו אחרים. או יכול אף על פי שאינו מכחיש? תלמוד לומר "או הודע אליו חטאתו..והביא".
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ב] ר' אלעזר בר' שמעון ור' שמעון בר' יהודה אמרו משום ר' שמעון, אינו חייב אלא אחת שנאמר "על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע". "והוא לא ידע" – פרט לשאמרו לו אחרים. יכול אף על פי שאינו מכחיש? תלמוד לומר (ויקרא ד, כג) (שם, כח) "או הודע אליו חטאתו..והביא"."והוא לא ידע ונסלח לו" – הא אם ידע אין מתכפר לו. הא למה הדבר דומה? לעגלה ערופה, שאף על פי שנתערפה ואחר כך נמצא ההורג – הרי זה יהרג.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרא

[ד] יכול לא יצא בקרבן אביו אבל יוצא בקרבן עצמו? תלמוד לומר (שם ד, כח) "על חטאתו" – עד שיהיה קרבנו לשם חטאתו.
שאל רבBookmarkShareCopy