ויקרא ד:ל מדרש: ספרא ופרקי דרבי אליעזר

[ד] "וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ" (ויקרא ד, ל). ולמעלה הוא אומר (שם, כה) "וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ". מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת, ומזה אחת, ומזה אחת – מנין שכולם נשפכים על היסוד? תלמוד לומר "וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ".

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שָׁלַח וְקָרָא לְשֵׁם בֶּן נֹחַ וּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וּבְשַׂר עָרְלַת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, כו): ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ״. מַה הוּא ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״? בִּגְבוּרַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד, אָתְיָא ״עֶצֶם״ מִ״עֶצֶם״ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה לְּהַלָּן (ויקרא כג, כח): ״כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא״, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמּוֹל אַבְרָהָם, וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה דַּם הַבְּרִית שֶׁל מִילָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל): ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם״. וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם וְנִשְׁאַר דָּמוֹ, שָׁם נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר (ויקרא ד, כה): ״וְאֶת כָּל דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״, (יחזקאל טז, ו): ״וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי״.