ויקרא ה:ו מדרש: ספרא, ספרי זוטא, מדרש אגדה ומדרש לקח טוב

[א] "והיה" – מיד מה יעשה? "והביא". מנין שהוא טעון וידוי? תלמוד לומר "והתודה". ומנין שודויו על החי? נאמר כאן וידוי ונאמר להלן (ויקרא טז, כא) וידוי. מה וידוי האמור להלן – וידויו על חי, אף וידוי האמור כאן – וידויו על חי.

[א] ומנין שהוא מביא אחת על דברים הרבה? תלמוד לומר 'אחת על חטאתו אשר חטא…' (ויקרא ה, ו – יג). [כיצד? "שבועה שלא אוכל", ואכל ושתה – מנין שאינו חייב אלא אחת? תלמוד לומר 'אחת על חטאתו…']

[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה! מה זה מיוחד חטאת זכר קבוע מכפר ובא מן הצאן ובא על חטא ידוע – אף אני איני מרבה אלא את כיוצא בו! ואת מה אני מרבה? את שעירי עכו"ם שהם חטאת זכרים, קבועים, ומכפרים, ובאים מן הצאן, ובאים על חטא ידוע. וכשהוא אומר 'ושחט…' (ויקרא ד, כט) – לרבות פרים הנשרפים שהן חטאת זכרים קבועים, מכפרים, ובאים על חטא ידוע, אבל אינם באים מן הצאן או שעירי רגלים שהן חטאת זכרים קבועים מכפרים, ובאין מן הצאן, אבל אינם באים על חטא ידוע או חטאת עכו"ם שהיא חטאת קבוע מכפרת, ובאה מן הצאן, ובאה על חטא ידוע, אבל אינה באה זכר. שקול הוא ויבואו כולם!